מה זה?
כלבת (Rabies) היא מחלה נגיפית הפוגעת במערכת העצבים המרכזית, וגורמת למוות מזיהום המתפתח ברקמת המוח. מחולל המחלה הוא נגיף הכלבת (Rabies Virus) השייך לקבוצת נגיפים הקרויה נגיפי ראבדו
(Rhabdoviruses).
איך נדבקים?
נגיף הכלבת מצוי ברוק וברקמת־מוח של בעלי־חיים נגועים. מרבית מקרי ההדבקה בבני־אדם הם בעקבות נשיכה של בעל־חיים נגוע (99% ממקרי הכלבת בבני אדם מקורם בנשיכת כלב). מיעוט ההדבקות הוא בעקבות שריטה או ליקוק של חיה נגועה, אם יש אצלך פגיעה בשלמות העור, כמו שריטה או פצע פתוח.
מגע בהפרשות של בעלי־חיים חולים (דם, צואה ושתן) - אינו מקור להדבקה.
מה קורה אחרי הנשיכה או הליקוק המסוכנים?
לאחר ההדבקה בכלבת, נמצאים מי שנדבקו ב"תקופת הדגירה" של המחלה, שרק אחריה מופיעים סימני המחלה, המתבטאים בפרכוסים ובשקיעה במצב הכרה.
אף כי משך הדגירה הממוצע של כלבת אצל מי שנדבקו הוא כחודשיים, תוארו בספרות הרפואית גם תקופות דגירה שבין חמישה ימים ועד יותר משנה.
משנה איפה ננשכתי?
כן.
נשיכה בראש או בידיים נחשבת מסוכנת יותר מאשר באזורים אחרים ומשך הדגירה של הכלבת במצב זה עלול להיות קצר יותר.
למה משנה מיקום הנשיכה?
תקופת הדגירה משתנה לפי מרחק הנשיכה מהמוח. נגיף הכלבת עובר ממקום הנשיכה אל השריר, ומשם הוא מתקדם באיטיות דרך עצב השריר במעלה מערכת העצבים עד למוח. קצב ההתקדמות של הנגיף במערכת העצבים הוא כסנטימטר ליום.
כל עוד לא הגיע למוח, בעל־החיים או האדם הנגוע נקרא "נשא". זוהי תקופת הדגירה של המחלה, ובמהלכה לא מופיעים תסמינים אצל הננשכים או הנדבקים.
כאשר נגיף הכלבת מגיע אל המוח, הוא מזריק את החומר הגנטי שלו לתאי המוח, ובכך כופה עליהם לייצר נגיפים נוספים. הנגיפים פורצים החוצה ומדביקים תאים נוספים תוך הרס התאים שבהם נוצרו. תהליך זה גורם להתמוססות של אזורים שלמים במוח ולמה שקרוי "נמק גבינתי" (למעשה, הנגיף יוצר "חורים" במוח, בדומה לחורים המוכרים בגבינה שוויצרית). התוצאה היא שיטיון (דמנציה), ואז מתחילים להופיע סימני המחלה. המוות מגיע, בדרך כלל בתוך כעשרה ימים מרגע התפרצות המחלה.
מה באמת הסימנים שבעל־חיים חולה בכלבת?
הסימנים העיקריים במהלך ימי המחלה הפעילה הם שינויים בהתנהגות, ואלה יכולים להשתנות מבעל־חיים אחד לאחר.
כלומר אפשר לזהות בעל־חיים נגוע לפי ההתנהגות?
לפעמים.
בעל־חיים יכול להפוך לידידותי במיוחד (כמו שועל או קוף, הנכנסים לחצר או לבית), או לפחדן במיוחד (כלב החביב בדרך כלל, נמלט לפתע למראה בעליו). בסוף המחלה מופיעים לעתים סימנים של שיתוק, יציאת קצף מהפה, רתיעה ממים (מאוד כואב לבעל־החיים לבלוע, ולכן הוא נמנע משתיית מים למרות הצמא). כמו כן מופיעים שינויים בקול. בסוף המחלה מופיעים גם שיתוק בשרירי הנשימה, ואז מוות.
רופאים וטרינריים יכולים בדרך כלל לחשוד כי בעל־החיים חולה בכלבת על־סמך שינויי ההתנהגות, אולם בחלק מהמקרים לא נצפים כלל שינויי התנהגות לפני המוות.
כלבת מדבקת?
כן, אבל לא בכל שלב.
אדם או בעל־חיים מדבק בכלבת רק לאחר שהנגיף הגיע לבלוטות הרוק. לבלוטות הרוק מגיע הנגיף רק לאחר שהתרבה במוח והגיע מהמוח דרך עצב הפנים אל בלוטות הרוק.
בשלב זה בעל־החיים (וגם האדם החולה) מדבק. ההדבקה יכולה להתרחש בנשיכה של בעל־החיים, אבל גם ליקוק, או מגע של רוק נגוע עם העין, האף, הפה או עם פצע פתוח יכולים לגרום להדבקה.
בתקופת הדגירה, האדם או בעל־החיים הנגועים בכלבת אינם מדבקים.