מחלת הנשיקה: שם
רומנטי, המחלה
- קצת פחות

זימון תור לרופאים בלי סיסמה

האם זה שכיח?

מאוד, לרוב מדובר במחלה שכבר חלינו בה בילדותנו. בחלק ניכר מהפעמים ילדים חולים בה בצורה קלה מאוד ולפעמים הם נדבקים בנגיף בלי שיופיעו כלל תסמינים.

מי אחראי כאן?

המחלה נגרמת לרוב על-ידי הנגיף EBV
(Epstein-Barr virus), אך גם הנגיף CMV
(Cytomegalo Virus) גורם לה. שני הנגיפים נמנים על משפחת נגיפי ההרפס, והם פיתחו במשך השנים מנגנון מילוט משוכלל שמאפשר להם להתחמק מהשמדה מוחלטת על-ידי מערכת החיסון מצד אחד ועל פגיעה אנושה בה מהצד האחר - ולהישאר בגוף שלנו לאחר ההדבקה בצורה לטנטית (כלומר בלתי-פעילה) לתמיד. תקופת הדגירה של המחלה (פרק הזמן שבין ההדבקה בנגיף ועד להופעת התסמינים הראשונים) היא בין חודש לחודשיים.

אפשר להבין יותר מה הכוונה ""שכיח מאוד"?

בהחלט. הנגיף EBV הוא אחד הנגיפים הנפוצים ביותר על-פני כדור הארץ ויותר מ-90 אחוז מבני האדם (אי אילו מילארדים אחדים) נושאים את הנגיף. בארצות-הברית, למשל, 95% מהמבוגרים בני 35-40 נחשפו לנגיף. אם תבקרי או תבקר בגן ילדים מצוי ותבדקו זאת, תגלו שכשליש מהילדים מפרישים את הנגיף CMV ברוק.

מה מרגישים?

ברוב המקרים התסמינים של מחלת הנשיקה דומים למחלת הצטננות קלה, או שאין תסמינים כלל. בחלק מהמקרים התסמינים יכולים להיות קשים יותר ולהתבטא בעיקר בחום, בהגדלה של בלוטות הלימפה ובדלקת גרון. סימנים אלה יכולים להימשך תקופה של שבוע עד ארבעה שבועות. החום יכול להיות גבוה או נמוך. דלקת הגרון יכולה להיות מלווה בתפליט (כיסוי) לבן-אפרפר על השקדים, כך שלפעמים הדלקת נדמית, בטעות, כאילו מדובר בזיהום חיידקי. במקרים כאלה, לפעמים רושמים הרופאים אנטיביוטיקה, ומתן אנטיביוטיקה מסוג מוקסיפן יגרום אז לפריחה על-פני כל הגוף. זהו סימן נוסף שמדובר במחלת הנשיקה.

סימנים נוספים שאותם ניתן לזהות בחולים במחלת הנשיקה הם:

• בחילות וחוסר רצון לאכול - שכיחים מאוד.

• הגדלת כבד וטחול – ניכרים לרוב בחולים הסובלים גם מהגדלת משמעותית בבלוטות הלימפה.

• נקודות אדומות על החיך.

• צהבת קלה בלחמיות – עקב מעורבות של הכבד במחלה נגרמת במהלך מחלת הנשיקה דלקת כבד. לא לדאוג, זה חולף.

• פריחה לא ספציפית על אזורי גוף שונים - עלולה לקרות.

• עייפות – עלולים לסבול מעייפות מוגברת במשך מספר שבועות.

איך יודעים שזו מחלת הנשיקה?

האבחנה נעשית בעיקר על בסיס הבדיקה הגופנית. בנוסף לכך ניתן להיעזר בבדיקות מעבדה. בספירת הדם נראה עלייה קלה במספר הכדוריות הלבנות (מה שמכונה בתדפיס תוצאות המעבדה WBC) ובמיוחד בתת-האוכלוסיה המכונה לימפוציטים. לעיתים תופיע תשובה של הימצאות לימפוציטים אטיפיים (Atypical Lymphocytes) שהם תאים שהימצאותם בדם אופיינית במיוחד למחלת הנשיקה.

בחלק מהמקרים גורם הנגיף לדלקת קלה בכבד ואז ניתן לראות עליה באנזימים המופרשים מהכבד (בתדפיס תוצאות המעבדה: GOT (Glutamic Oxaloacetic Transaminase) ו-GPT
(Glutamic-Pyruvic Transaminase) הידועים גם בשמם הנוסף AST ו- ALT.

בחלק מהמקרים ניכרת גם ירידה במספר הטסיות בדם (טסיות הן טרומבוציטים. בדף תוצאות ספירת הדם מהמעבדה הן מכונות PLT).

כיוון שמדובר במחלה דלקתית, גם מדדי הדלקת בדף תוצאות בדיקת הדם יהיו מוגברים. מדובר במדד שקיעת הדם ESR (Erythrocyte Sedimentation Rate) ומדדים של הבדיקה הקרויה CRP (C-reactive Protein). קיימות גם בדיקות סרולוגיות לגילוי הנגיפים. אלה הן בדיקות המזהות את קיום הנוגדנים נגד הנגיפים ונותנות הוכחה חד-משמעית להידבקות בו.

איך זה הגיע אלי הדבר הזה?

הנגיפים שגורמים למחלת הנשיקה מופרשים בנוזלי הגוף, וגם ברוק, כך שהמחלה מידבקת בנשיקה – כשמה - אבל היא מועברת גם ביחסי מין או במגע קרוב באמצעות הדבקה טיפתית (למשל אם המישהי או המישהו שמהם נדבקת התעטשו עליך). העניין הוא שגם לאחר ההחלמה ממשיכים להפריש את הנגיף עוד תקופה ארוכה בנוזלי הגוף - ולכן ההדבקה כל-כך נפוצה.

יש טיפול?

לא, המחלה נגרמת על-ידי נגיף וחולפת מעצמה. במקרים נדירים, ובעיקר באנשים עם מערכת חיסונית ירודה (לדוגמה, חולי איידס או מושתלי איברים) המחלה הנגרמת על-ידי הנגיף CMV יכולה להיות סוערת ואף קטלנית, ובמקרים כאלה ניתן טיפול בתרופה אנטי-נגיפית מיוחדת, הקרויה גאנציקלוויר. (Ganciclovir, Cymevene)