קדחת צהובה: אל
תתנו לשאננות
להרוג אתכם

• למה החיסון לא מתאים לכולם?

מה זה?

קדחת צהובה (Yellow Fever) היא מחלה נגיפית הנגרמת על הנגיף ארבו (Arbo Virus) וגורמת לצהבת ולדימומים.

איך נדבקים – ואיפה מסוכן?

המחלה מועברת לבני אדם בעקיצות יתושים ונפוצה באפריקה ובדרום-אמריקה, אך אינה מצויה במזרח הרחוק. בכל שנה מדווח על 200 אלף חולים במחלה, 90% מהם באפריקה. קרוב לוודאי שהמספרים גבוהים בהרבה, כיוון שרמת הדיווח על חולים במדינות אפריקה ודרום-אמריקה (במיוחד באזורים נידחים) אינה מדויקת.

בדרום-אמריקה המחלה מצויה יותר באזורי הג'ונגלים, שם היתושים מעבירים את המחלה מבעלי חיים חולים לבני האדם. על אף שמספר החולים במחלה בדרום-אמריקה אינו גבוה כמו באפריקה, מומלץ מאוד לא להיות שאננים אם מטיילים במדינות היבשת. הסיכון קיים!

בשנים האחרונות מדווחים המרכזים הפדרליים האמריקנים לבקרה על מחלות ומניעתן
(CDC) על עלייה במספרם של מטיילים מערביים (מאירופה ומארצות-הברית) שטיילו בדרום-אמריקה בלי חיסון, נדבקו ומתו. באפריקה, לעומת זאת, המחלה מצויה בנוסף לג'ונגלים ולאזורי הסוונה הלחים גם בערים ושם תיתכן גם הדבקה על-ידי יתושים המעבירים את הנגיף מאדם לאדם, ולא רק מחיות לבני אדם.

 
• התראת קדחת צהובה בברזיל 08.01.2008
• מתפשטת הקדחת הצהובה בדרום־אמריקה 21.02.2008
• התראת קדחת צהובה בארגנטינה 21.03.2008
 

ובני אדם חולים – מדבקים?
לא. אין הדבקה בין בני אדם.

מה אני מרגיש או מרגישה?

בשלב הראשון מתפתחת מחלה דמוית שפעת: החום עולה, התחושה הכללית רעה ומופיעות הקאות וסחרחורות.

בשלב שני של המחלה ניכר שיפור בהרגשה הכללית והחום אף יורד.

בשלב השלישי של המחלה, המופיע אצל כ-15% מהחולים, חוזרים החום הגבוה והוא מלווה בבחילות, בהקאות, בצהבת ובדימומים בריריות בעור ובאברים פנימיים. בשלב זה, מקרים רבים מתפתחים לאי-ספיקה רב-מערכתית (כשל של אברי הגוף המרכזיים) – ומסתיימים במוות.

כולם חולים אותו דבר?

המחלה קשה יותר בילדים וקשישים, אבל היא לא קלה גם בבוגרים בריאים.

יש חיסון?

יש.

החיסון נגד קדחת צהובה קרוי Yellow Fever Vaccine והוא ניתן בזריקה אחת. תוקפו עשר שנים. החיסון מכיל נגיף חי מוחלש, הוא יעיל מאד ונחשב בטוח.

החיסון טוב לכולם?

לא.

לא יכולים לקבל את החיסון:
• אנשים בעלי דיכוי חיסוני הנובע ממחלה או מטיפולים המדכאים את המערכת החיסונית (למשל: מקבלי טיפולים כימותרפיים, מושתלי אברים או נשאי הנגיף HIV, הגורם לאיידס).

• אנשים הסובלים ממחלה של בלוטת הטימוס.

• תינוקות מתחת לגיל תשעה חודשים.

מי צריך לחשוב פעמיים לפני קבלת החיסון?

• נשים בהריון, נשים מניקות (אולי מוטב לשנות מסלול?...).

• הסובלים מאלרגיה לביצים או לג'לטין.

• בני 60 ומעלה (הסכנות לסיבוכים בעטיו של החיסון עולות משמעותית עם הגיל – כאשר כל עשור מעל 60 מגדיל את שכיחות הסיבוכים).

תופעות הלוואי הקשות הקשורות בחיסון מתרחשות בעיקר אחרי החיסון הראשון וכמעט לא קיימות בחיסונים חוזרים (זוכרים? תוקף החיסון לעשר שנים ויש צורך לחזור עליו אם מתכננים שוב טיול לאיזור נגוע).

מה הכוונה בדיוק ב"לחשוב פעמיים" לפני קבלת החיסון אם נמנים עם קבוצת הסיכון?

הכוונה היא שצריך להפעיל שיקול דעת פרטני האם הסיכון ללקות במחלה גדול מהנזק האפשרי של החיסון. את שיקול הדעת הזה עליך לעשות לבד. את או אתה כבר ילדים גדולים. מידע נוסף וייעוץ טוב בנושא זה ניתן לקבל במרפאות המטיילים של הכללית ובפורום רפואת המטיילים של הכללית, בניהול רופאי מרפאת המטיילים של המרכז הרפואי "מאיר" מקבוצת כללית בכפר-סבא.
 

שווה לדעת שרשויות הבריאות במדינות רבות דורשות לראות אישור להתחסנות בחיסון נגד קדחת צהובה לפני כניסה למדינה ולשם כך יש צורך להראות את פנקס החיסונים במעבר הגבול. אנשים שלא חוסנו עקב מחלות רקע האוסרות על מתן החיסון צריכים להצטייד באישור רפואי (מכתב מרופא או רופאה המאשר את הסיבה לאי-חיסון) ולתכנן את מסלול הטיול שלהם כך שלא יעברו באזורים הנגועים בקדחת צהובה.
בחזרה למעלה