בפרק הזה:
שלשול מטיילים
מלריה
צהבת
קראת את הפרק הראשון של המדריך הנחוץ והלא לחוץ לרפואת מטיילים? אז את או אתה כבר יודעים שכדאי לחשוב על עוד כמה דברים חוץ ממה נעשה במנאלי. למה? נכון! כי אנחנו לא רוצים לעקור שן מודלקת אצל סנדלר בצפון הודו. יפה! הפנמת! אבל בזה, לצערנו, לא מסתיים העניין. הנה עוד כמה עובדות על עוד כמה דברים שכדאי לדעת לפני הטיול.
"שלשול מטיילים"
(Traveler's Diarrhea)
בעיה נפוצה מאוד, ונזילה מאוד...
מטיילים רבים, ואפילו מי שנוסע לבקר במדינות המערב ולא דווקא בהודו, משלשל בימים הראשונים שלאחר ההגעה. לפעמים מדובר בבעיה קלה שנמשכת יום-יומיים וחולפת מעצמה, ולפעמים בבעיה קשה שנמשכת שבועות ומלווה בחולשה, בהרגשה רעה מאוד ובחום.
במרבית המקרים, שלשול המטיילים הוא תוצאה של חשיפה לחיידקים "לא מוכרים". הוא ניתן למניעה, לפחות חלקית, וחשוב לדעת מתי דרוש טיפול תרופתי, מתי דרוש טיפול אנטיביוטי ומתי דרוש טיפול אחר.
אחד הדברים הכי חשובים הוא להכיר את הסימנים האופייניים לשלשול מטיילים ולדעת מתי זה כבר לא צחוק ואת או אתה חייבים להגיע לטיפול רפואי מקצועי.
אם אני משלשלת או משלשל, מתי בעצם כדאי לפנות לעזרה רפואית דחופה?
אם חוץ משלשול יש לכם גם חום גבוה או צמרמורת, אם השלשול רירי או דמי, ואם מצבכם הכללי ירוד ואתם מאוד חלשים – זה הזמן לעזרה רפואית מיידית.
גם במקרה של שלשול מטיילים, מניעה ראשונית עדיפה על טיפול בשלשול שהתפתח!
איך מונעים?
1. שותים מים מבקבוקים סגורים בלבד.
2. נמנעים משתיית משקאות עם קוביות קרח שאתם לא יודעים מאילו מים הוקפאו.
3. מטהרים (עם יוד או עם כלור) או מרתיחים את המים שבהם אתם רוצים להשתמש או לשתות, וכדאי מאוד – גם את המים שבהם תצחצחו שיניים.
4. מקפידים על מזון טרי, נמנעים מירקות בשבועות הראשונים לשהות (ולעתים גם בהמשך), מקפידים לאכול אוכל מבושל היטב ובשרים מבושלים היטב.
בחזרה למעלה
מלריה
(Malaria)
בעמק הבעיה נפתרה. בהודו לא
כן, אותה מחלה המועברת על-ידי אותם יתושים שבהם נלחמו החלוצים בעמק ובחדרה. המלריה עדיין מהווה גורם תמותה משמעותי בחלקים גדולים בעולם, והיא גורם תחלואה ותמותה גם של תיירים, ולעתים, למרבה הצער, גם כאשר ניתן טיפול. המלריה נפוצה בעיקר בארצות המזרח הרחוק, באפריקה ובדרום אמריקה.
קיימים ארבעה סוגים של טפילי מלריה:
Plasmodium Vivax.
Plasmodium Malariae.
Plasmodium Ovale.
Plasmodium Falciparum.
כולם מסוכנים, אך המסוכן שבהם הוא זה הגורם למלריה פלציפארום (Malaria Falciparum) ומשפיע גם על מערכת העצבים המרכזית.
החדשות הפחות טובות:
אין חיסון נגד מלריה.
מה יש?
קיימות מספר תרופות המחסלות את טפילי המלריה, אך עם השנים פיתחו הטפילים עמידות לחלק ניכר מהתרופות, וכיום הטיפול המונע המומלץ הוא בהתאם לעמידות הטפילים באזורים שונים בעולם. לתרופות המניעה גם תופעות לוואי שונות חלקן נדירות (מרגישות יתר לשמש, דרך נשירת שיער חולפת ועד פסיכוזה) ורצוי להתאים לכל אדם את הטיפול המונע המתאים לו או לה ולאיזור שבו עומדים לבקר.
מה הכי טוב לעשות?
הדרך החשובה ביותר למניעת ההידבקות במחלה היא מניעה ראשונית – כלומר, להיזהר מעקיצות היתושים. מדובר באמצעים בסיסיים כמו שינה בכילה, לבישת חולצות עם שרוולים ארוכים ומריחת חומר דוחה יתושים על החלקים החשופים של הגוף בשעות הערב.
שימו לב: גם באפריקה ובהודו, שבהן המלריה נפוצה מאוד, יש אזורים שבהם המלריה נפוצה פחות, ולא בכל מקום מתאימות אותן תרופות! (אפילו אם מדברים על אזורים שונים בתאילנד לבדה, לדוגמה). המשמעות: כדאי מאוד להתייעץ ולקבל הנחיות עדכניות לפני הנסיעה.
• לחץ/י כאן כדי ללמוד על מלריה לעומק.
• מקור טוב במיוחד להתעדכן הוא דף היעדים של המרכזים הפדרליים האמריקניים לבקרה על מחלות ומניעתן.
עקץ אותי יתוש, מה אז? לדאוג?
קודם כל, אל תהיה חוכמולוג ואל תהיי חוכמולוגית – קחו את התרופות נגד מלריה שבהן הצטיידתם בארץ (אצל רופא המשפחה, או אצל הרופא במרפאת המטיילים, או בלשכת הבריאות של משרד הבריאות) באופן קבוע ובדיוק על-פי הנחיות הרופא. אם תנהגו כך, אתם מוגנים ברמה גבוהה של ודאות אם כי לא באופן מוחלט.
מה מרגישים אם חולים?
התסמינים המשותפים לכל טפילי המלריה הם "התקפי מלריה" שנמשכים לרוב מספר שעות. ההתקף מתחיל עם עייפות ונמשך עם צמרמורות פתאומיות ועליה מהירה בחום הגוף ל-39-41 מעלות צלזיוס. ההתקף מלווה בדופק מהיר, השתנה מרובה, כאבי ראש ובחילה. בהמשך חום הגוף יורד ומופיעה הזעה מאסיבית הנמשכת שעתיים עד שלוש. בנוסף מופיעים גם חולשה כתוצאה מאנמיה (ירידה בספירת הדם עקב הרס תאי הדם האדומים), צהבת בעור ובלחמיות העיניים והגדלה של הכבד והטחול.
תדירות "התקפי המלריה" משתנה בין הסוגים השונים וכך גם הסימנים והתסמינים הקליניים הנוספים (כתבה מפורטת יותר בנושא זה תופיע בקרוב).
נקודה נוספת שכדאי לדעת היא העובדה שגם מי שנטל טיפול מונע כנגד מלריה יכול (בסבירות נמוכה) לפתח מחלה, לרוב עם תסמינים קלים יותר ואופייניים פחות.
כמה זמן עד שמופיעים תסמיני המלריה אצל מי שנדבק?
תסמיני המלריה מופיעים ברוב האנשים עשרה ימים עד ארבעה שבועות לאחר ההדבקה, אך אם נדבקתם – ייתכן שתרגישו רע כבר אחרי שבוע. מהצד האחר, ייתכן שלא תרגישו שום דבר במשך שנה שלמה ואפילו יותר. חלק מטפילי המלריה יכולים להישאר במצב רדום בכבד בין חודשים אחדים לארבע שנים לאחר שנדבקתם, ורק אז לפרוץ החוצה, לפלוש לתאי הדם האדומים ולגרום להתפרצות של המחלה.
אם נדמה לי שחטפתי, אולי, מלריה, מתי יש לפנות לעזרה רפואית דחופה?
אצל רוב מי שלוקים במלריה מופיעים עם התפרצות המחלה חום, הזעה מוגברת, צמרמורות, כאבי ראש, חולשה ועייפות, כאבי שרירים, בחילות והקאות. ככה שדי קשה לטעות ולחשוב שהכל בסדר. מכיוון שמלריה יכולה להתפתח במהירות למחלה מסכנת-חיים, אם אלה התסמינים שאת או אתה חשים, ואם טיילתם בזמן האחרון באיזור מוכה מלריה (או מתישהו בשנה האחרונה ועד שנה מאז שחזרתם) – זה הזמן לעזרה רפואית מיידית.
חשוב מאוד: כשאתם מגיעים לרופא (או לרופאה), ציינו את העובדה ששהיתם באיזור מוכה מלריה. הבדיקה לאיתור הטפילים פשוטה למדי: לוקחים טיפה מדמכם, שמים אותה תחת המיקרוסקופ ובודקים אם הטפילים מצויים בדם.
חשוב. סימן קריאה! נקודה. התקפים חוזרים של חום וצמרמורות אצל מי ששהה באיזור נגוע במלריה מחייבים בדיקה רפואית וטיפול רפואי!
בחזרה למעלה
צהבת
(Hepatitis)
למה ליטול סיכונים אם לא מוכרחים?
קיימים מספר וירוסים הגורמים לצהבת. כל אחד מהם גורם למחלה אופיינית וכולם פוגעים בכבד. נגד שניים מהנגיפים הגורמים למחלה קיים חיסון יעיל, הניתן כיום לכל התינוקות בישראל. החיסון לא ניתן באופן מערכתי לאוכלוסיה המבוגרת יותר, וייתכן מאוד שאתם לא מחוסנים. כדאי לבדוק עם אמא ועם רופא המשפחה.
החדשות הטובות (1):
יש חיסון יעיל נגד צהבת מסוג A (HAV), שהנגיף הגורם לה מועבר בעיקר באוכל ובמי שתייה. צהבת מסוג A היא מחלה חריפה וחולפת, אך היא יכולה לגרום, לשמחתנו לרוב רק לעתים נדירות, לסיבוכים מסכני חיים, בעיקר כשהיא תוקפת אנשים מבוגרים.
החדשות הטובות (2):
יש חיסון יעיל נגד צהבת מסוג B (HBV), שהנגיף הגורם לה מועבר במגע עם דם, ביחסי מין, או בשימוש במחטים משותפות. צהבת מסוג B היא מחלה חריפה פחות, אך היא יכולה להפוך לזיהום כרוני ומדבק ביותר עם השלכות על איכות החיים שלך, ועל אורכם.
החדשות הרעות (3):
אין חיסון נגד צהבת מסוג C (HCV), שהנגיף הגורם לה מועבר אף הוא במגע עם דם וככל הנראה גם עם הפרשות הגוף. צהבת מסוג C עלולה להפוך למחלה כרונית, ולגרום בהמשך למחלה הקרויה שחמת הכבד (Cirrhosis). מחלה זו עלולה לגרום להפרעה בתפקודו של הכבד והיא בעלת השפעות חמורות לבריאות שלך בטווח הארוך.
אמא'לה, מה עושים?!?!
כבר דיברנו על המושג מניעה ראשונית, ומן הסתם מומלץ ליישמו גם במקרה זה. את או אתה ילדים גדולים. טלו אחריות על החיים שלכם!
• לחץ/י כאן כדי ללמוד על צהבת לעומק
כלומר?
מתחסנים ומשתמשים בקונדומים!
דברים שעושים (ולא עושים) עם קונדום
אם נדמה לי שחטפתי, אולי, צהבת, מתי יש לפנות לעזרה רפואית דחופה?
אם את או אתה סובלים מחוסר תיאבון, נגעלים מסיגריות (אם אתם בדרך כלל מעשנים), חשים חולשה ובחילות, יש לכם חום, השתן שאתם מטילים כהה ומופיעה צהבת בלחמיות העיניים ובעור – זה הזמן לעזרה רפואית מיידית.
בחזרה למעלה
המשך הכתבה לאחר ההפניות...
חיסונים נוספים
חיסונים יעילים נוספים קיימים נגד טיפוס הבטן, פוליו, קדחת המוח היפנית, קדחת צהובה, דלקת קרום המוח, דלקת ריאות חיידקית, כלבת ועוד. למדריך החיסונים, לחץ/י כאן.
איך יודעים מה מתאים?
מתייעצים עם רופא מומחה למחלות זיהומיות, או עם רופא (או רופאה) במרפאות המטיילים של שירותי בריאות כללית.
ואם תתאזרו קצת בסבלנות, תגלו שבתוך זמן קצר תוכלו למצוא פה ב"20 פלוס" את כל המידע הנחוץ. אנחנו נמצאים כעת בהליך מהיר של בניית מאגר מידע מקיף – ואמין.
מקור טוב במיוחד למידע הוא דף היעדים של המרכזים הפדרליים האמריקניים לבקרה על מחלות ומניעתן,
את החיסונים מומלץ לקבל בהתאם למקום שבו תבקרו, לעונת השנה, לאופי הטיול, למצבכם הרפואי הבסיסי ולגורמים נוספים. חוץ מזה, שווה לא להזניח פינות ו"לעדכן" גם חיסונים כמו טטנוס או שפעת, שמומלצים גם אם אתם לא זזים לשום מקום.
לסיכום:
ההמלצות וההסברים שניתנו פה הם חלקיים בלבד. אין לראות בהם תחליף לבדיקה אישית בידי רופא (או רופאה, או שניהם), והם אינם מחליפים בדיקה כזו. מומלץ לכל אחת ואחד, ובעיקר לאלה המתכננים נסיעות ממושכות יותר, באזורים מפותחים פחות (או נידחים ומרוחקים ממש) להגיע ולקבל יעוץ אישי במרפאת מטיילים או בלשכת הבריאות המחוזית של משרד הבריאות, הקרובה למקום מגוריכם.
מצד אחד, לא צריך להיכנס לפאניקה. תשאירו את זה לאמא. מהצד האחר, כדאי לזכור: ידיעת העובדות והסכנות ומניעה ראשונית מצילות חיים.
ד"ר דליה נבות-מינצר היא רופאה מתמחה ברפואת משפחה ועובדת במחלקת הילדים בבית החולים המרכזי לעמק בעפולה, מקבוצת שירותי בריאות כללית. בעבר היתה שיאנית ישראל ב"קרב 7", ובשנים 1983-1988 החזיקה בתואר אלופת ישראל במספר לא קטן של ענפים באתלטיקה קלה. היא גם מטפסת הרים וטרקרית
• כתבות נוספות על רפואת מטיילים:
• איפה מרפאת המטיילים הקרובה אלי?
• פורום רפואת מטיילים
• מצטרפים לכללית ולכללית מושלם ונהנים מהנחות ענק על חיסונים לחו"ל
• ערוץ הטיפים לתרמילאים ומטיילים
• ערוץ ההתראות על התפרצות מחלות
• דברים כלליים ששווה לדעת, חלק 1
• מדריך החיסונים לחו"ל
• המדריך המלא לביטוח כללית חו"ל: מה הוא כולל באמת ואיך משתמשים בו
• לרכישת ביטוח כללית חו"ל, לחץ/י כאן
• הכל על מלריה
• הכל על צהבת
חדש:
מטיילים מדוכאי־חיסון: נוסעים לטייל בעולם עם המחלה (ונהנים)
חדש:
נשך אותי קוף בתאילנד, מה אני עושה? הכל על כלבת למטיילים
חדש:
• מדריך התגוננות משפעת החזירים בחו"ל
חדש:
• נוסעת בהריון? המדריך המלא!
חדש:
• נוסעים עם ילדים ותינוקות? המדריך המלא!
חדש:
• טיפוס הבטן: כל מה שצריך לדעת
חדש:
• נוסעים בגילאים המבוגרים: 60 פלוס עד 90 פלוס
חדש:
• כולרה: אל תסתכנו אם לא צריך...
• הכל על קדחת מוח יפנית
• הכל על קדחת צ'יקונגוניה
• הכל על קדחת דנגי
• המדריך המלא לקדחת צהובה
• מיאזיס: אם פתאום יוצאת לך תולעת מהרגל
• כל מה שצריך לדעת על חצבת
• שיסטוזומיאזיס: הטפיל שמטיל לך ביצים בכבד
• המדריך לדלקת מוח מקרציות
• מכת חום: איך מזהים ואיך מונעים
• הכל על "שפעת העופות"
• מדריך התנהגות ברעידת-אדמה
• תיק תרופות שכדאי לקחת!
• טיפים לשתייה בטוחה של מים בטיול
• מחלת גובה: מדריך הישרדות
• מחלת גובה: עוד 10 דברים ששווה לדעת
• חזרת מהמזרח לא איי-איי-איי. מה עושים?
• ערוץ מסלולי טיולים שונים
• מידע יעיל נוסף:
1. דף המטיילים של המרכזים הפדרליים האמריקניים לבקרה על מחלות ומניעתן.
2. דף המטיילים של הספריה הרפואית הלאומית האמריקנית.
3. מאמר מתוך המגזין הרפואי The New England Journal of Medicine:
המאמר בתשלום. ניתן לשלם בעבורו באופן מקוון.
4. מאמר נוסף מתוך המגזין הרפואי The New England Journal of Medicine:
המאמר בתשלום. ניתן לשלם בעבורו באופן מקוון.