חשמלים, כמה מילים
נחוצות על אוכל
- וגם על השפה

• חשמלים
• אוכל
• שפה

לכתבה הראשונה בסדרה...
לכתבה השנייה בסדרה... 

קיים סוג נוסף של שווקים והם שוקי האוכל המוכן. בשווקים הללו תמצאו שולחנות עץ ארוכים כשבראש השולחן עומדת "מאמא" עם סירי ענק. פה תוכלו למצוא אוכל אותנטי, חם, טעים וזול. התחלופה עצומה - והאוכל טרי כל הזמן. מומלץ בחום. יש לשים לב לשעות ההגשה – השווקים לא פתוחים כל היום, אלא בדרך כלל רק בשעות ארוחת הבוקר והצהריים (בוקר בין 06:00 ל-08:00, וצהריים בין 11:30 ל-13:30) בשעות מאוחרות יותר מאוחר יותר כמעט ולא תוכלו למצוא דוכנים כאלה פתוחים ומעטים שוקי האוכל המוכן שבהם מגישים גם ארוחות ערב.

מה יש לאכול?

התפריט בדרך כלל אחיד וכולל למנה ראשונה מרק כלשהו (לא לשכוח לנסות את מרק הבוטנים הבוליביאני); למנה השנייה: עוף או בשר, אורז, יוקה ואם יתמזל מזלכם גם כמה ירקות. כל זה בליווי כוס "זיפ" ובמחיר סמלי של שלושה עד שישה שקלים (למי שעושים את חשבון ההמרה).

שימו לב, במרכז אמריקה התוספת נוטה להיות תמיד אורז ושעועית. קחו את זה בחשבון...

אוכל במסעדות:
המסעדות באמריקה הלטינית מיועדות לתיירים. שאר התושבים לא ילכו למסעדות מכיוון שמחיריהן גבוהים והמזון, כביכול, אירופאי. המקומיים לא אוהבים את האוכל הזה וגרוע מזה – לא יודעים להכין אותו.

אם אתם לא מאמינים, פשוט לכו ונסו – הפיצות, השניצלים ועוד רבים וטובים מאבדים את טעמם והופכים לעיסות די מגעילות. פשוט תעשו לעצמכם טובה ותשאירו את זה לארץ.

אם אתם ממש מתעקשים וכן מחליטים ללכת על מסעדה דרום אמריקנית – שימו לב שאתם לא היחידים שנכנסו למסעדה בעשור האחרון. כי אז רוב הסיכויים שהם לא החליפו את השמן מאז ביקורו של התייר האחרון, שכנראה מאושפז עכשיו במקום אחר כשהוא סובל מקלקול קיבה (במקרה הטוב).

הכי חשוב באוכל:
לא לפחד לאכול ברחוב, אף-על-פי שכולם אומרים שזה הכי מסוכן. אכלו במקומות שבהם אוכלים המקומיים – הכי נקי, הכי טעים והכי זול.

אוכל לשומרי כשרות:
במדינות שבהן הקהילה היהודית גדולה כמו במקסיקו ובארגנטינה, הכל מאוד פשוט. קיימות רשתות של סופרמרקטים של יהודים, שבהם הכל כשר, בנוסף לכך קיימים אתרים באינטרנט השייכים אף הם לקהילות ובהם מפורטות חברות המייצרות אוכל כשר (ויש המון כאלה). וכמובן קיימות מסעדות כשרות למי שמתעצל לבשל לעצמו.

איך מבררים? באינטרנט או בבית הכנסת המקומי, שם יהודי המקום ישמחו להדריך איפה לקנות, מה לקנות ומתי. הקהילה היהודית מאוד מאוחדת. זה עוזר.

הבעיה היא יותר במדינות המתפתחות: במיוחד במדינות האנדיות. פה זה כבר לא כל-כך פשוט. תאלצו לבשל לעצמכם ולשם כך תצטרכו לשאת עמכם גזיה או בנזיניה, תבלינים, שמן וסירים. רוב הזמן תאכלו אורז/פסטות וירקות, כי מוצרי הבשר ברובם מתבססים על חזיר.

שווה לזכור שבכל מקום ישנן אכסניות עם מטבחים וכדאי לחפש חמש דקות נוספות ולמצוא מקום עם מטבח. רוב המטבחים מצוידים בתבלינים ושמן, אם לא ביותר מזה (תיירים רבים קונים ומשאירים אוכל יבש שנשאר להם כמו: אורז, פסטות, שעועית ועוד).

אוכל לטרקים:
האוכל לטרקים חייב להיות קל, מזין, חם ומהיר לבישול אחרת התיק שלכם יהיה כבד מדי ותאלצו לסחוב הרבה בלוני גז או בנזין.

לארוחת בוקר מומלץ לקחת שיבולת שועל ולהכין דייסה. אני יודעת שזה נשמע מגעיל אבל כמות קטנה של שיבולת שועל משביעה ומזינה, זה חם ומוכן תוך חמש דקות. לשיפור הטעם כדאי להוסיף אבקת חלב, פירות יבשים, סוכר, דבש, ריבת חלב, אבקת שוקו, נס קפה, קינמון, בננות ועוד (לא את הכל ביחד!) נקודה נוספת למחשבה: אמנם מתרגלים לזה מהר מאוד, אבל אחרי הטיול לא תוכלו להסתכל על זה יותר בחיים.

במשך היום כדאי שיהיו איתכם פירות יבשים, עוגיות, חטיפי גרנולה וכיוצא באלה. אם אתם ממש לא מסוגלים לחיות על סוג מזון כזה תאלצו לבשל שלוש פעמים ביום וזה אומר: לסחוב עוד אוכל לבישול, לקחת בחשבון עוד שימוש בגז או בבנזין - וכמובן זמן עצירה של לפחות חצי שעה אם לא יותר.

לארוחת ערב – הכי טוב לקנות שקיות מרקים מוכנים. תעשיית המרקים המוכנים באמריקה הלטינית מאוד מפותחת ומפתיעה לטובה. כדאי גם לנסות מרקים מקומיים שאותם אנחנו לא מכירים. תוך כדי בישול המרק כדאי להוסיף אורז או פסטה - וככה לחסוך זמן בישול והמתנה ומזון.

עוד פטנט: כדאי שיהיה איתכם תרמוס קטן כדי שתוכלו להכין תה בזמן האוכל. הערך המוסף: בסוף הארוחה תוכלו להיכנס לאוהל ושם לקנח את הארוחה בתה ועוגיות.

במקומות קרים מאוד ניתן לקחת ליומיים הראשונים של הטרק גבינות וגם קצת פירות וירקות טריים. וכן, תשתדלו לקחת את אלה שלא מתפוצצים בתיק.
עוד על ציוד ועצות לטרקים...

בחזרה למעלה

באמריקה הלטינית התושבים דוברי ספרדית או שפות שבטיות למיניהן, פרט למספר מדינות כמו: ברזיל (שבה דוברים פורטוגזית), גויאנה הצרפתית (שבה מדברים באופן צפוי משהו צרפתית) וסורינם (שבה מדברים דאץ'). כתיירים יש לנו בעיקר שתי אפשרויות –לשתוק רוב הזמן או ללמוד את השפה.

נכון בשנים האחרונות מי שעובדים עם תיירים למדו אנגלית ועברית ותוכלו לקבל מהם מידע מעודן, אבל בכדי לתקשר עם שאר המקומיים תגלו ששפת הפנטומימה לא ממש מספקת.

אני חושבת שהמאמץ שתשקיעו בלמידת השפה שווה את זה.

למה?

קודם כל זו דרך נפלאה לתקשר עם מקומיים וללמוד להכיר את תרבותם ודרך חייהם מעבר לנופים המרהיבים. מעבר לכך תוכלו לקבל טיפים טובים שלא רשומים בספרים ממקומיים, להגיע למקומות מבודדים יותר ואף להתארח בבתיהם של המקומיים. זו באמת חוויה נפלאה.

היום מאוד קל ללמוד ספרדית. למזלנו הכינו למעננו את הערוץ הנפלא "ויוה" שבו יש סדרות איכות בספרדית ובפורטוגזית. אחרי שתדעו לומר את מילות המפתח "אני אוהב אותך" ו"את מאוד יפה", באופן בסיסי אתם מסודרים בדרום אמריקה.

אבל אם אתם רוצים להתקדם ברמת השיחה קצת מעבר, תאלצו להשקיע כבר יותר מאמץ – או לקחת קורס ספרדית (לדוגמא במכון לידידות אמריקה-ישראל, ב"ברליץ" ועוד) או פשוט לשבת עם ספר לימוד, מילון וחוברות (לא צביעה) ולהתחיל לקרוא ספרי ילדים בספרדית.

כשתגיעו לדרום אמריקה אתם חייבים להתחיל לדבר וכמה שיותר. גם אם תעשו טעויות בכל מילה ומילה – הם יעשו את המאמץ להבין אתכם ולו בגלל שאתם עשיתם את המאמץ ללמוד את שפת המקום.

הדרך הטובה ביותר היא לדבר עם ילדים. הכי קל ונוח לדבר איתם. הם מאוד סבלניים ויתקנו אתכם – וזה רווח נקי שלכם.

עוד טיפ קטן: באמריקה הלטינית יש בתי ספר רבים ללימוד ספרדית. אם לא הספקתם בארץ - או שאתם רוצים לשפר את רמת הספרדית שלכם – תוכלו למצור מסגרות רבות במחירים נמוכים של שלושה עד חמישה דולרים לשעת לימוד בפורום פרטי.
בחזרה למעלה