כבישים רעועים, מכוניות
מתפרקות, "פקידים
שובבים", אבל החוויה...

גרוזיה (Georgia) היא מדינה עצמאית שכאילו קפאה על שמריה מאז עזבו אותה הרוסים ב-1991: הכבישים רעועים, המכוניות ישנות והשוטרים משלימים הכנסה, מדי פעם, מאורחים מזדמנים. אבל למרות הקשיים, הטיול בגרוזיה הוא חוויה מרתקת של נופים, נהרות רחבים, פסגות מושלגות, כנסיות ציוריות והכנסת אורחים יוצאת דופן.

מה ולמה?

רכס הקווקז, שהפסגות הגבוהות בו מתנשאות לגובה של יותר מ-5,500 מטרים מעל פני הים, הוא איזור הררי המשתרע לאורך מספר מדינות וביניהן גרוזיה. בשל הגובה הרב, הניתוק ותנאי הטבע הקשים נדחקו בעבר לאיזור הגיאוגרפי הזה מיעוטים שונים. כיום משופע הקווקז במתיחות אתנית, בסכסוכים בין מדינות ובפעילות של כוחות גרילה שונים.

גרוזיה (או ג'ורג'יה – אם תרצו לרצות את שגריר המדינה בישראל, או סתם להשתמש בשם המקובל בשאר העולם), היא מדינה קטנה בת חמישה מיליון תושבים וגודלה בסך הכל 70,000 קילומטרים רבועים. עד 1991 "נהנתה" גרוזיה מחיבוקו של הדוב הסובייטי שניהל את ענייני המדינה ביד רמה ובזרוע נטויה.

עזיבת השלטון הרוסי, עם התפרקות ברית-המועצות, היכתה את המדינה קשה מבחינה כלכלית, וגרוזיה לא התאוששה מהמכה הזו עד היום. מפעלי תעשייה נסגרו, התשתיות והכבישים אינם מטופלים, מחירי הדלק עלו. הטיול בגרוזיה הוא חוויה מרתקת של כפרים ונופים חקלאיים
(40% מתושבי גרוזיה עוסקים בחקלאות), יערות, נהרות, פסגות, כנסיות ציוריות והכנסת אורחים אדיבה - ולפעמים גם מוגזמת. בגרוזיה יש גם לא מעט פשיעה. מומלץ לנוע בשעות היום ולא בשעות הלילה, ולהימנע מלהפגין את עושרכם הרב...

איפה לא

מספר אזורים מומלצים פחות למטיילים ולתיירים. מדובר בעיקר במחוזות צ'צ'ניה (Chechnya) ואוסטיה (Ossetia), שמאז עזיבת הרוסים מנהלים תושביהם מלחמה ממושכת על עצמאותם נגד הצבא הגרוזיני.

מקומות נוספים העונים להגדרה "מועדפים פחות" הם: חבל אינגושטיה (Ingushetia), חבל דאגסטאן (Dagestan), חבל קבארדה באלקאר
(Kabarda Balkar) וחבל קארצ'אי צ'רקסיה
(Karachay Cherkessia), אזורי מכרות שבהם דווח גם על חטיפות מטיילים.

מה צריך לקחת בחשבון

הטיול בגרוזיה הוא לא משימה קלה, גם אם מתעלמים מההיבט הבטיחותי: תשתית הכבישים עלובה, המכוניות ישנות ונהגיהן פראיים (השמועה היא שנהגי מוניות רבים שיכורים), אין כמעט מלונות, ולכך יש להוסיף את בעיות השפה, חוסר המידע והמחסור החמור בפיתוח תיירותי (גם

ב-Lonely Planet המפורסם תמצאו לא מעט טעויות). בשנתיים האחרונות גברה תנועת המטיילים במקום ועימה השתפרו גם חלק מהשירותים. כיום תוכלו לפגוש עוד מטיילים, חלקם ישראלים שמרחיבים את הטיול במזרח טורקיה גם לגרוזיה השכנה.

כדי להיכנס לגרוזיה לא צריך להצטייד בוויזה מראש, הכניסה היא ללא תשלום, בניגוד להליך שהיה מקובל בעבר.

מישראל יש טיסות ישירות לבירת גרוזיה טיבליסי
(T'bilisi). ניתן להגיע גם דרך טורקיה, בטיסה מאיסטנבול או מאנקרה. אפשר גם להגיע באוטובוס או בכל צורה אחרת ולעבור את הגבול סמוך לעיירה הטורקית הופה (Hopa) הנמצאת לחוף הים השחור, בצפון מזרח המדינה.

ברגע שעוברים את הגבול בין הופה הטורקית לבטומי (Batumi) הגרוזינית מבינים את ההבדל התהומי בין שתי המדינות. הבניינים בעברו הגרוזיני של הגבול רעועים וישנים, הרישום כולו ידני. בטומי יושבת לחוף הים השחור על שפך נהר בעל אותו שם. בעבר היתה נמל המוצא להובלת נפט רוסי, שהוזרם אליה בצינורות מהים הכספי, ומשם הושט לאירופה.

נסיעה של שש שעות בדרכים סדוקות ומיושנות תביא אתכם מבטומי לטיביליסי. טיביליסי היא עיר גדולה במרכזה זורם נהר. תוכלו לראות בה מבנים גדולים ומרכזיים משרידי השלטון הרוסי לצד מבנים עתיקים ומרשימים אך במצב התפוררות מתקדם.

גם בתוך טיביליסי התקשורת עם האנשים קשה, קשה מאוד למצוא דוברי אנגלית, אפילו בקרב נהגי מוניות, אך למרות זאת ניתן למצוא מספר סוכנויות לתיירים שבהן אפשר לקבל עזרה ומידע על טיולים בגרוזיה ואפילו להתבונן ולצלם מפות ישנות של הרי הקווקז מעזבון הצבא הרוסי (בקנה מידה של 1:50,000). לאחרונה נפתח ברחוב הראשי של הבירה אינטרנט קפה שאולי מבשר את הגעת הקדמה. בנוסף לכך, בשנים האחרונות החלו פעולות שיקום בחלק משכונותיה של טיבליסי אך השיקום מאוד איטי בשל המצב הכלכלי הרעוע.

הולכת ישר ישר ישר - וימינה...

טוב, אבל באנו ללכת...

בגרוזיה ניתן לטייל לאורך השנה כולה, אבל אם אתם רוצים ללכת ברגל עדיף להגיע בחודשי הקיץ, אז יש פחות שלג והרבה יותר אפשרויות. עלות המחיה בגרוזיה זולה, אפילו זולה מאוד. באזורים הכפריים תשלמו על שינה כעשרה לארי
(1.8 לארי = 1 דולר) ללילה ולעיתים תזכו תמורת סכום זה גם בארוחת בוקר. כמו תמיד, תנאים טובים יותר יעלו יותר כסף, אבל גם במקרה זה עדיין אנחנו נמצאים הרחק הרחק מתחומי היורו.

יש מספר אזורי טיולים וטרקים בגרוזיה, ואם אתם מעדיפים ללכת בצורה מאורגנת יותר, לשכור סוסים שישאו את הציוד (או אתכם) ולהשיג הסעה נוחה יותר ניתן להצטרף לטרקים שמארגנות סוכנויות מקומיות וחברות טרקים אירופיות.

קזבק (Kezbek) והסביבה:

נסיעה של כשלוש וחצי שעות מטיבליסי תביא אתכם לעיירה הציורית והשלווה קזבק, בלב הרי הקווקז. מעל העיירה, באופק, מבהיקה פסגתו המושלגת של הר קזבק (5,047 מטרים מעל פני הים). בעיירה יש מספר מסעדות קטנות ומספר מכולות עם אספקה מינימלית שחלקן פתוחות עד השעה 22:00 בלילה, לאחר מכן לא תמצאו אפילו כלב ברחובות החשוכים.

במסעדות מגישים בשר זול וכמובן שותים וודקה. הגרוזינים מאוד להוטים אחר המשקה, "מורשת" של התרבות הרוסית, ולא יהססו להזמין, על חשבונם, כל אורח מזדמן. קזבק מהווה גם בסיס טוב ליציאה לטרקים של מספר ימים ולטיולי יום בהרים סביב.

טיול יום מומלץ הוא לכנסיה היושבת על גבעה בגובה 2,600 מטרים מעל פני הים.  משם - ולאחר מספר שעות הליכה - ניתן להגיע לתצפית יפהפייה על קיר קרח באורך של קרוב ל-1,000 מטרים וברוחב של 500 מטרים (שהוא חלק מקרחון ענקי שאורכו שבעה קילומטרים).

פסגת הקזבק. כאן נגנבה האש מהאלים

מעל קיר הקרח, תלויה בין העננים, מבצבצת פסגתו המושלגת של הר ה"קזבק", שלו מיוחסים סיפורים מיתולוגיים רבים. המפורסם שבהם הוא על גניבת האש מהאלים. לדברי הגרוזינים, זה התרחש כאן.

טיולים ארוכים יותר, של מספר ימים, לרכס ההרים הגובל ברוסיה, מצריכים שינה בשטח. מספר המסלולים רב, המידע ותוואי הדרך לא תמיד ברורים, אך הנוף באזור מרהיב. תוכלו להלך בתוך יערות נישאים, לחצות נהרות שוצפים ולבקר במספר כפרים מבודדים שתושביהם עוסקים בחקלאות, בשיטות שהיו מקובלות בעולם כולו עד לפני כשמונים שנה. בנוסף ניתן לשתות, ובחינם, מים תוססים בטעם סודה בצבעים מרהיבים של אדום וצהוב וזאת ישירות ממעיינות הפורצים מהאדמה, המקומיים מיחסים למים אלה סגולות מרפא שונות (אתם, סביר להניח, תחושו בעיקר בפעילות יתר של מערכת העיכול).

שמורת בורג'ומי (Borgomi):

כשעתיים נסיעה מטביליסי. בכניסות הרשמיות לשמורה תוכלו לקבל מפה. על שהות של לילה תשלמו חמישה לארי ללילה באוהל או עשרה לארי ללינה בבתי הרועים. במשרדי הכניסה לשמורה תוכלו לארגן גם סוסים ומדריך לצורך הטיול. הנופים בשמורה מגוונים: יערות, הרים ושטחי מרעה שבתוכם כפרי רועים קטנים ופרימיטיביים שעדיין לא חוברו לאספקת חשמל ולמים זורמים. ממש כמו מסע לאחור בהיסטוריה.