לראות את
סרדיניה ולעוף

חופים לבנים, מי ים צלולים בצבע טורקיז, פה ושם גלשן חולף באופק... לא! אלה לא הקריביים! הרבה יותר קרובה, הרבה יותר זולה ועם הרבה יותר פיתויים באמתחתה מחכה לכם... סרדיניה.

כן. סרדיניה.

סרדיניה היא אי בים התיכון השייך לאיטליה ונמצאת דרומית לאי הצרפתי קורסיקה. למעשה, היא ממוקמת בדיוק בין איטליה, צרפת וטוניס, ומחזיקה בשיא אירופי. סרדיניה היא המקום עם צפיפות האוכלוסין הקטנה ביותר ביבשת ומשמרת נופים פראיים ובתוליות שכבר קשה מאוד למצוא היום במקומות אחרים באירופה.

הבירה של האי המקסים הזה נקראת קאליארי (Cagliari), שהיא עיר נמל יפהפיה, שילוב מופלא של ישן עם חדש, פאר ודלות. זהו המקום שממנו בדרך כלל מתחילים את הטיול בסרדיניה ושם גם נמצא שדה התעופה הבינלאומי של האי. למי שאוהב שופינג, כנסיות, קונצרטים, מוזיאונים ושאר אטרקציות של בילוי עירוני, מומלץ להישאר מספר ימים בקאליארי לפני שהוא עובר הלאה, כי האטרקציות שאנחנו מתכוונים להציע לכם הן מסוג שונה לגמרי.

גלישה בסרדיניה:

עם 2,000 קילומטרים של קו חוף, ורוחות מכל כיוון, סרדיניה היא גן עדן לגולשי גלים, לגולשי רוח ולגולשי עפיפונים (Kite surfers). בסרדיניה, הרוחות והים מספקים תנאים מושלמים כדי לעסוק בגלישה בכל הרמות. ואם זה לא מספיק, בכל החופים המתאימים יש בתי ספר לגלישה וחנויות שבהן ניתן לשכור ציוד. ככה שאפילו לא צריך לסחוב כלום מהבית!

ממוצע הימים המתאימים לגלישה סביב חופי האי עומד על... נכון, ניחשתם, 200 יום בשנה. תשאלו גולשים מתוסכלים מחיפה או מתל-אביב, והם יסבירו לכם את המשמעות האקזיסטציאליסטית של הנתון הזה. והרוחות, בהתאם לעונה, מנשבות מכל הכיוונים. העונות המומלצות הן למעשה כל השנה פרט ליולי ואוגוסט. כך שאם אתם מגיעים בסתיו, בחורף או באביב, כמעט מובטח לכם שברוב הימים תוכלו לגלוש.

אתם כאן (בתוך העיגול), הפיסגה שם

פואטו ביץ' (Poetto Beach)

פואטו ביץ' היא רצועת חוף חולית יפהפיה באורך אחד עשר קילומטרים הממוקמת רק חמישה קילומטרים ממרכז קאליארי. זהו מקום מצוין כדי להתחיל ולטעום את אווירת החופים של סרדיניה לפני שאתם מתחילים לגלות את חלקיו היותר מרוחקים של האי. בנמל שעל החוף הנקרא מרינה פיקולה (Marina Piccola) ניתן לשכור ציוד ולקבל הדרכה בגלישת רוח ובגלישת גלים.

מפרץ פורטו פולו (Porto Pollo)

המפרץ בפורטו פולו היא הנקודה סחופת הרוחות ביותר בסרדיניה וללא ספק המדהימה ביותר מבחינת אפשרויות הגלישה. הגיאוגרפיה הייחודית, הרוח התמידית ויופיו של המפרץ הופכים את פורטו פולו לאחד מיעדי הגלישה המעולים ביותר באירופה. הקרבה של הנקודה לאי השכן קורסיקה יוצרת בין שני האיים הענקיים אפקט של ארובה, שבה מנשבות רוחות בעוצמה של עד שמונה בסולם Beau Fort – ואף יותר. כלומר, גלים יפים של שישה עד תשעה מטרים ורוחות בעוצמה של

60-70 קילומטר בשעה.

המבנה הדו-מפרצי של פורטו פולו מאפשר למתחילים לגלוש בתנאים בטוחים ומוגנים ולגולשים המנוסים שבכם לגלוש בתנאים קיצוניים ודרמטיים כמו שאתם אוהבים, וכמו שממש קשה לעשות מול חוף תל-אביב, בינינו. במקום מצוי בית ספר לגלישה ויש אפשרויות לינה –  מלון של בונגלוס חביב למדי.

זהו מקום המתאים במיוחד למי שרוצה להתנסות לראשונה בגלישה עם עפיפון (Kite Surfing). החופים חוליים מאוד, ארוכים מאוד ובטוחים, ומאפשרים תנאים אידיאליים להתחיל וללמוד איך מתנהלים כשאתם קשורים לעפיפון. כלומר: אפשר ליפול בשקט.

טיפוס צוקים בסרדיניה

לחובבי טיפוס הצוקים, סרדיניה היא פשוט גן שעשועים ענק. יש בה אינסוף צוקים וסלעים, והמסלולים שכבר קיימים מנצלים רק חלקיק קטן מפוטנציאל הטיפוס שגלום במקום. תוכלו למצוא באי מגוון של מצוקים מסודרים ומבולטים ועליהם מסלולים ספורטיביים. לא מספיק טוב? רוצים מסלולים ארוכים על קירות סלע בגובה של מאות מטרים? קיבלתם! אומנם יש מקומות מתאימים לטיפוס בכל חלקי האי, אבל בכתבה הזו נמליץ על איזור אחד שנחשב לאחד מהטובים והמרשימים.

גנארגנטו (Gennargentu)

גנארגנטו הוא איזור של מצוקים הנמצא בחלק המזרחי של סרדיניה, סמוך לעיירת החוף קאלא גנון (Calla Ganone). קאלא גנון היא עיירת חוף שביולי ובאוגוסט היא יקרה להחריד, מלאה תיירים ושוקקת חיים, ואילו בשאר חודשי השנה היא עיירה שקטה ומנומנמת, כמעט נטושה, שבה תוכלו למצוא בעיקר טיפוסים מקומיים משועממים וטיפוסים מטפסים מעניינים. הלינה, במלון, בדירה או בקמפינג (כל האפשרויות עומדות לרשותכם), הופכת אז זולה במיוחד והצוקים שם, ממתינים רק לכם. מקום לאוהל שלכם באתר קמפינג תוכלו לקבל במחיר של כשמונה יורו ללילה ודירת שני חדרים עם מטבח מצויד וכל מה שצריך בכ-40 יורו ללילה.

אז מה יש לנו בגנארגנטו? מצוקי חוף יפהפיים בהם מסלולים ספורטיביים מבולטים ותלולים; מסלולים ארוכים והרפתקניים שעליהם יש צורך בעיגונים טבעיים; וישנם גם לא מעט "סלבים" מרשימים, שעליהם ארחיב מעט.

סרדיניה מלמעלה

מה זה "סלב" (Slab)?

"סלב" הוא קיר סלע שהתלילות שלו היא פחות מתשעים מעלות, כלומר תלילות מתונה יחסית. הטיפוס על קיר כזה דורש, מטבע הדברים, פחות כוח בידיים, אך הרבה יותר שיווי משקל ויכולת להשתמש ברגליים ולהאמין ביכולתן לייצב את המטפס/ת ולתמוך בו או בה.

אחד ההבדלים בין טיפוס צוקים רגיל לטיפוס על "סלב" הוא שעל "סלב", האחיזות בדרך כלל לא מאוד גדולות, והמטפסים מתקדמים על-ידי הישענות ותמיכה ובדרך כלל לא על-ידי תפיסה באחיזה ומשיכה כלפי מעלה. זהו טיפוס מסוג קצת שונה, הדורש מהמטפס/ת החזק/ה והשרירי/ת מיומנויות קצת אחרות... בגנארגנטו תוכלו למצוא "סלבים" גבוהים ומרשימים ועליהם מסלולים ארוכים ומבולטים במגוון דרגות קושי.

אופני הרים בסרדיניה

כמו אצלנו, כך גם בסרדיניה תנאי מזג האוויר מתאימים כל השנה לרכיבה על אופניים. ביולי-אוגוסט קצת חם מדי (וכזכור צפוף מדי ויקר מדי), אך בשאר השנה – תענוג. אזורי החופים המקיפים את האי שטוחים יחסית ומתאימים לאלה מכם שעליות וכושר גורמים להם פריחה. היותר קרביים שבכם יעדיפו את החלק הפנימי וההררי של האי, שבו תוכלו למצוא בשקט הרים הנישאים בשקט לגבהים של 2,000 מטרים, נוף פראי, כפרים קטנטנים שלא השתנו הרבה מאז ימי הביניים והרבה אתרים ארכיאולוגיים מעניינים.

איך מסתובבים בסרדיניה? באופניים!

רשת הכבישים באי מיושנת ודלילה, הכבישים המהירים מרובי המסלולים מעטים בלבד והרוב הם כבישים קטנים, ישנים ומפותלים. לכן ישנם אזורים שלמים שהדרך האידיאלית לתור אותם היא באמצעות אופניים. אם אתם עושים את זה באזורי ההרים, תצטרכו שרירי רגליים טובים. אבל זה שווה את זה. בכפרים תגלו מקומיים מסבירי פנים ואפשרויות לינה ביתיות וזולות.

מסלולים מומלצים לאופניים בסרדיניה

מסלולים מומלצים תוכלו למצוא בספר:

 Little Guide to Mountain Biking in Sardinia.

איך מגיעים ומתי לנסוע?

למי שמגיע מהארץ הדרך הפשוטה ביותר היא לטוס לרומא ומשם בטיסת המשך לקאליארי. טיסות לקאליארי יש גם ממילאנו ומערים אירופיות נוספות, ושווה להשוות מחירים. לחברת התעופה האיטלקית "אלאיטליה" יש לפעמים דילים משתלמים ואטרקטיביים. מזג האוויר באזורי החוף בקיץ הוא כמו בישראל, אך החורף קר יותר וסחוף רוחות. לפעמים גם סוער. העונות הטובות ביותר להסתובב בסרדיניה, או להתעופף בשמיה, הן הסתיו והאביב. החורף אפשרי, ומהקיץ מומלץ (בחום) להימנע.

יש פיצה כמו באיטליה?

אז זהו, שלא... אומנם בקאליארי תוכלו למצוא כל דבר שתרצו. אבל בעיירות הקטנות ובכפרים אין מסורת של אוכל איטלקי משובח, וראו הוזהרתם. ולמען האמת, גם לא כל כך מרגישים כמו באיטליה. הקרבה הגיאוגרפית לטוניס מאד מורגשת והתחושה היא קצת של מדינת עולם שלישי. בקיצור, כמו בבית! אבל איזה נופים...