ראי-לאי:
גן-עדן קטן
ומטריף בתאילנד

כיוון שאתם שועלים ותיקים (או בדרך להיות...) בטח כבר סימנתם "וי" על כל התחנות ההכרחיות לתרמילאי ישראלי במזרח. התפננתם קצת בגואה, עשיתם טרק או שניים בנפאל ועישנתם כל מה שצריך ולא צריך במסיבות בקוסאמוי. מה עכשיו? עכשיו תאילנד בראש לגמרי אחר.

האי ראי לאיי (Rai Lay)

האיים בדרום תאילנד הם יעד פופולרי לתרמילאים הישראלים. הרוב נוסעים לאיים קוסאמוי וקואפנגן הנמצאים ממזרח לחלק היבשתי של דרום תאילנד ומפורסמים במסיבות "ליל הירח המלא" שלהם. מערבית לחלק היבשתי של תאילנד נמצאים איים נוספים, בהם קופיפי, שגם הוא צבר פופולריות בשנים האחרונות וראי ליי (Rai Lay) הפחות מוכר. עד עכשיו. כי אחרי הכתבה הזו, נראה את אלה שנשארים בבית.

ראי לאי. על החוף

קודם כל, ראי ליי איננו לגמרי אי, כיוון שהוא מחובר לחלק היבשתי של המדינה ברצועת אדמה צרה המכוסה ג'ונגל סבוך. זו הסיבה שהגישה ל"אי" היא כמעט אך ורק דרך הים ולכן גם התחושה היא שנמצאים על אי. העיר הגדולה הקרובה ביותר לראי ליי היא קראבי (Krabi) הנמצאת במרחק חצי שעת הפלגה ב-Long tail boat (בתמונה), הסירה הקטנה הפופולרית באיזור, שהמקומיים ישמחו להשיט אתכם בתוכה ממקום למקום.

ראי ליי הוא מקום קטנטן ללא כבישים וללא מכוניות שיש בו בדיוק את כל מה שנחוץ בשביל החופשה המושלמת: חופים מדהימים, שקיעות חלומיות, צוקים מעולים לטיפוס (ועליהם מסלולים לרוב!), אטרקציות מתחת למים לחובבי הצלילה, אפשרויות לטיולים מקסימים ולא ארוכים (כדי לא לחרוג יותר מדי מאווירת הסתלבט, אם החלק האהוב עליכם במילה "זזים" הוא ה"לא זזים"), מסעדות מצוינות במחירים מצחיקים ומבחר בונגלוס במיגוון רמות ובמיגוון מחירים. באי שלושה חופים עיקריים: החוף המזרחי, המשמש בעיקר כנמל, החוף המערבי שעליו מקובל לשבת לעת ערב לצפות בשקיעות הכי רומנטיות בעולם ופרא נאנג (Pra Nang) , חוף קסום מרהיב ביופיו אליו מגיעים דרך שביל מהחוף המזרחי.

טיפוס בראי ליי

יש בראי ליי המון מצוקים, חלקם על החוף ממש (כן, כן, ירדת מהמסלול - וישר לטבילה במים), וחלקם מצוקי יער (או ליתר דיוק מצוקי ג'ונגל). זה אתר אידיאלי למתחילים, ומטפסים רבים וטובים עשו את צעדי הטיפוס הראשונים שלהם שם.

על האי יש מספר בתי ספר לטיפוס שבהם מטפסים מקומיים מעבירים קורסים בסיסיים. הם נוהגים לתלות לקורסיסט את החבל על מסלול מתאים וללוות אותו מלמטה בקריאות מסוג

Left foot up, left foot up!"". יש די הרבה מסלולים למתחילים וקל מאד למצוא פרטנרים לטיפוס. כל שצריך לעשות הוא להסתובב בערב בין המסעדות ולשאול מי רוצה לטפס מחר. מי שמתלהבים ונהנים, יכולים גם לרכוש ציוד באחת מכמה חנויות הציוד שבאי.

כיוון שהמקום קטנטן ונטול כבישים כל הצוקים נמצאים במרחק של הליכה ברגל. הגאות והשפל אחראים לשינויים דרמטיים במפלס המים בחופים. לכן, מי שלא מודע לכך, עשוי למצוא עצמו הולך בדרך יבשה ובטוחה ב"הלוך", אך שוחה במים עד צוואר יחד עם כל הציוד ב"חזור"...

המטפסים הטובים ביותר באי הם ללא ספק הקופים, שחוץ מלגנוב מגבות או נעליים שנשכחו בחוץ, הם גם מאד אוהבים לטפס בקלילות בשניות ספורות, וכמובן ללא חבל, במסלול שאך זה ירדת ממנו עייף ומיוזע.

מדריך המפרט את מיגוון המצוקים והמסלולים ניתן לרכוש בחנויות במקום.

ראי לאי. הצוקים מתחילים על החוף

צלילה בראי ליי

 ראי ליי הוא מקום מעולה לצלילה ומתחת למים מחכה לכם עולם עשיר של חיים וצבע. אחד היתרונות הגדולים של ראי ליי כאתר צלילה הוא שהמים בים תמיד חמים, בכל עונות השנה, גם אם בחוץ יורד גשם.

על האי מצוי גם בית ספר לצלילה שישמח לספק לכם (תמורת תשלום) ציוד והדרכה. בנוסף, ניתן לשכור סירה לכמה שעות, או אפילו ליום שלם ולסייר איתה באיים הסמוכים. גם טיול מקסים וגם הזדמנות לשנורקלינג איכותי.

אטרקציות נוספות על האי:

לגונת הנסיכה (Princess lagoon):

טיול קצר אך אתגרי שבו מגיעים, אך רק לאחר הליכה לא פשוטה בג'ונגל של ממש, ללגונה חבויה וקסומה. ללא ספק אחד הטיולים המרשימים באי.

מערת תאיוואנד (Thaiwand cave)

זוהי מערה שאם תלכו לכל אורכה תחצו את ה- Thaiwand mountain מצד אחד לצד שני ותזכו לכמה מנקודות התצפית היפות באי. יש צורך בפנס!!!

האי המאושר (Happy island):

 אי קטנטון וחמוד הנמצא מאות מטרים בלבד מול חוף פרא נאנג. בשפל זו הליכה שהיא ברובה ביבשה, ובגאות – שחייה של ממש!

המיצפור: (viewpoint The):

הליכה לאורך שביל תלול למדי בג'ונגל תוביל אתכם לתצפית פנורמית נהדרת על כל האי. כל מדריך ייקח אתכם לשם.

טיולי יום:

בכל חוף באי ניתן לשכור Long tail boat לכמה שעות ואפילו ליום שלם ולשוט איתה לאיים פודה Poda)) וצ'יקן (Chicken). תגלו חופים מקסימים באמצע שום מקום ושנירקול משובח.

אטרקציות נוספות באיזור:

מקדש מערת הטיגריס ((Tiger cave temple –ממוקם 12 קילומטרים מהעיר קראבי וניתן להגיע אליו באוטובוס. שם יחכו לכם המוני קופים ורק 1,272 מדרגות עד לפסגה. שווה את המאמץ? שווה!!!

אוהבים אופנועים?

השווקים בקראבי ססגוניים וציוריים, פתוחים ביום ובלילה. תוכלו לטעום אוכל תיאלנדי אמיתי במחירים מגוחכים. ואם יש לכם הרבה טסטוסטרון שאתם צריכים לנצל באופן דחוף, בקראבי ובאו נאנג (Ao Nang), עיירה קטנה במרחק חמש דקות הפלגה מראי ליי, תוכלו לשכור אופנועים ליום שלם ולסייר באטרקציות נוספות ברדיוס קצת יותר גדול בסביבה. זוהי דרך מהנה ולא יקרה לתור את האזור.

איך מגיעים לגן עדן?

 ראשית יש לטוס לבנגקוק ומשם בטיסת פנים או באוטובוס לפוקט או לקראבי. משם לוקחים Long tail boat להפלגה של כחצי שעה ומגיעים לראי ליי.

לבנגקוק אפשר לטוס ישיר עם אל-על במחיר גבוה יחסית. הטיסות עם הלא ישירות, עם חברות תעופה זרות כמו האתיופית, הירדנית, הטורקית או הקווקזית עולות בכ-20% פחות. המבצעים משתנים בהתאם לעונה ותמיד כדאי לבדוק את כל האפשרויות. האוטובוסים בתוך תאילנד שונים מאד ברמתם זה מזה. החל מאוטובוסים מפוארים מאד לתיירים עצלנים, שבהם הכיסא הוא כמעט מיטה ודיילת חיננית מגישה משקאות, ועד לאוטובוסים צפופים ומקרטעים שבהם משתמשים גם המקומיים. המחירים, כמובן, בהתאם.

כשתגיעו לאי עומד לרשותכם מגוון של אפשרויות לינה. ישנם בונגלוס במגוון רמות ומחירים - מבסיסיים ביותר וזולים מאוד במחירים של דולרים בודדים ללילה, דרך כאלה המצוידים במאווררים טובים, שירותים ומקלחת צמודים (מחירי ביניים – 10-20 דולר ללילה), ועד בונגלוס ממוזגים לעצלנים שבחבורה שבהם גם מקרר קטן (עם מחירים גבוהים). אם כסף לא משחק אצלכם, יש גם מלון יוקרה של ממש במחיר של 400 דולרים ללילה. המחיר משתנה לפי רמת החדר ולפי העונה בשנה. בשיא העונה כל המחירים גבוהים באופן משמעותי, יכולים להגיע עד פי שניים.

לאחר שתבחרו מקום לינה כלבבכם, זה בדיוק הזמן לתור את המסעדות ולבדוק מה יש להן להציע. באי מבחר מסעדות המציעות רובן ככולן אוכל תאילנדי מסורתי משובח במחירים שווים לכל נפש. חובבי הדגים ומאכלי הים שביניכם הגיעו לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. בנוסף לכך אפשר למצוא על האי גם אוכל מערבי ברמה סבירה, למי שקצה נפשו בפטאי. באי פזורות גם כמה מכולות בהן אפשר לרכוש בעיקר שתייה קרה, ארטיקים, פירות וממתקים. המסעדות זולות מספיק בכדי לאכול בהן שלוש ארוחות ביום.

מתי לנסוע?

לפני שאתם רצים לקנות כרטיס, רק עוד כמה. מי שאוהבים לחכות בתור למסלולים, לחכות שעתיים עד שהמנה שהזמינו תגיע ולרבוץ על החוף בחברת אלפי בני אדם, ינואר פברואר הם בדיוק החודשים בשבילו. זוהי העונה היבשה, שבה האי מוצף תיירים והמחירים גבוהים.

בפברואר מארס המצב מעט טוב יותר - אך עדיין עמוס. באפריל, במאי וביוני – דביק ומגעיל. ממש לא מומלץ. העונה הגשומה היא מיולי ועד אוקטובר. השמיים רוב הזמן מעוננים ומדי פעם יורד גשם רציני. זוהי העונה המומלצת למי שרוצה לטפס במצוקים פנויים, ללא שמש שקופחת על הראש. הגשם שיורד מידי פעם אינו מפריע לבילוי על החוף והמחירים והתפוסה על האי צונחים לשפל. בחודשים אלה יש לקחת בחשבון שעשויים להיות ימים בהם יורד הרבה גשם ואפשרויות הבילוי קצת מוגבלות.

זהו. עוד לא רצתם לקנות כרטיס?