צהבת. כן יש גם בארץ. אז מה עושים? מתעדכנים ברקע כללי, בהמלצות לחיסונים ובהסבר על המחלה (לא רק למטיילים)
• מה זה ומי זו "צהבת"?
צהבת (Hepatitis) היא מחלה הנגרמת כתוצאה מזיהום על-ידי אחד או יותר מקבוצת וירוסים הנושאים את אותו שם (וירוס הצהבת Hepatitis Virus), הפוגעים בכבד. את שמה קיבלה המחלה בגלל הגוון האופייני של העור, שנוצר כתוצאה מהצטברות בגוף של חומר הקרוי בילירובין (Bilirubin), שהוא עצמו תוצר פירוק של המוגלובין המעובד ומפונה מהגוף על ידי הכבד.
בעברית, המילה "צהבת" משמשת לכל המקרים שבהם יש הצטברות של בילירובין והצהבה של העור (Jaundice), הן כתוצאה מזיהום של נגיפי ההפטיטיס, הן כתוצאה ממחלות זיהומיות אחרות והן כתוצאה מגורמים אחרים (צהבת חסימתית או צהבת הילוד למשל).
בחזרה למעלה
• סוגי הצהבת, איך הם מתבטאים, דרכי מניעה וחיסון
לקבוצת נגיפי הצהבת משתייכים מספר נגיפים. החשובים יותר הם נגיפי הצהבת A, B ו-C.
• צהבת מסוג A (Hepatitis A או HAV)
נגיף HAV מועבר בקלות מאדם לאדם, בעיקר במגע קרוב ועם חשיפה להפרשות הזולת. לכן הוא גם נפוץ יותר במחנות צבא, בפנימיות ובמקומות דומים.
נגיף HAV גורם למחלה חריפה, המופיעה לאחר תקופת דגירה של ארבעה שבועות בממוצע (בין 15-45 ימים). "תקופת דגירה" היא משך הזמן בין ההדבקה בנגיף ועד להופעת סימני המחלה.
צהבת מסוג A מתחילה בתסמינים לא אופייניים (משהו שיכול להזכיר שפעת), דוגמת חולשה, תשישות, חוסר תיאבון ניכר, בחילות, הקאות, נזלת וחום של 38-39 מעלות. אצל חולים בצהבת ידועה במיוחד התופעה של דחייה מעישון סיגריות. ייתכנו גם כאבי ראש, כאבי גרון, כאבי שרירים וכאבי מפרקים. בהמשך יופיעו שתן כהה (בגוון של בירה) וצואה בהירה. לאחר מספר ימים נוספים ניתן יהיה לצפות בצהבהבות של העור ושל לחמיות העיניים.
המחלה מגיעה לשיא בתוך שבוע-שבועיים ונעלמת בתוך שבועיים עד ארבעה שבועות. חומרת המחלה שונה אצל אנשים שונים ובקבוצות גיל שונות.
בילדות המוקדמת יכולה הדבקה על ידי הנגיף הגורם לצהבת מסוג A לחלוף גם ללא כל ביטוי קליני. לעומת זאת, אצל אנשים מבוגרים, הסיכוי למחלה קשה גבוה יותר. סיבוך נדיר של צהבת מסוג A הוא הרס מהיר ומתקדם של הכבד, שיכול להוביל למוות בתוך שעות.
בעבר היתה הצהבת מסוג A נפוצה בישראל וחלקים גדולים של האוכלוסיה נחשפו אליה בגיל צעיר. כיום המחלה נדירה יותר.
החדשות הטובות:
בשנים האחרונות פותח חיסון יעיל מאוד כנגד הנגיף הגורם לצהבת מסוג A ומשנת 1998 מקבלים כל הילדים את החיסון, הניתן בשתי זריקות – מנה ראשונה בגיל שנה-שנה וחצי ומנה שנייה חצי שנה אחר כך. החיסון מומלץ לכל מי שיוצא לבקר במדינות העולם השלישי, כולל בחצי האי סיני שבו המחלה נפוצה מאוד. למעשה, החיסון מומלץ לכל אדם שלא נחשף לנגיף ולא חוסן בעבר.
עוד על החיסון נגד צהבת מסוג A
בחזרה למעלה
• צהבת מסוג E (Hepatitis E או HEV)
דומה מאוד לצהבת מסוג A ומועברת באופן דומה. נגיף זה מוכר בהודו, באסיה, באפריקה ובאמריקה המרכזית וגורם למחלה קשה יותר אצל נשים בהריון. עד כה דווח עליו במדינות מתפתחות בלבד.
החדשות הרעות:
לא קיים חיסון נגד הנגיף הגורם לצהבת מסוג E.
בחזרה למעלה
• צהבת מסוג B (Hepatitis B או HBV)
נגיף הצהבת מסוג B מועבר מאדם לאדם במגע עם דם, ביחסי מין, בשימוש במחטים משותפות ומהאם לילוד. קיימים בעולם אזורים שבהם צהבת מסוג B נפוצה מאוד ולכן הסיכון להדבקה באזורים אלה גבוה ביותר. תקופת הדגירה של צהבת מסוג B היא שבועיים עד 12 שבועות.
המחלה חריפה פחות מהמחלה הנגרמת על-ידי הנגיף הגורם לצהבת מסוג A. לעתים קרובות החולים חשים בסימנים דמויי שפעת למספר ימים - ולעיתים יפתח בהמשך את תסמיני הצהבת (הצטברות של בילירובין והצהבה של העור, כמוסבר למעלה) - לרוב לא בצורה מאוד קשה. ייתכנו גם פריחה וכאבי פרקים.
כחמישה אחוזים ממי שחלו בצהבת מסוג B יהפכו לנשאים של הנגיף הגורם למחלה. חלקם יפתחו מחלת כבד כרונית שעלולה לגרום בסופו של דבר אי-ספיקה כבדית (צירוזיס או Cirrhosis). נשאים של הנגיף HBV נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן של הכבד.
החדשות הטובות:
מסוף שנות השמונים קיים חיסון כנגד HBV. החיסון ניתן בסדרה של שלוש זריקות וניתן כיום לכל ילוד במדינת ישראל (זריקה ראשונה בימים הראשונים שלאחר הלידה, זריקה שנייה בגיל חודש וזריקה שלישית בגיל חצי שנה). החיסון מומלץ לכל מי שיוצא לטייל בדרום מזרח אסיה, באפריקה, בדרום אמריקה, במדינות חבר העמים וברית המועצות לשעבר, במדינות אגן הים התיכון, בחצי האי ערב ואפילו למי שמבקר באלסקה. ואפשר לנסח זאת גם כך: בישראל בין שני אחוזים לשבעה אחוזים מהאוכלוסיה הם נשאים של הנגיף הגורם לצהבת מסוג B - ולכן מומלץ לכל אחת ואחד להתחסן.
עוד על החיסון נגד צהבת מסוג B
צהבת B: התחסן, שמור על עצמך
בחזרה למעלה
• צהבת מסוג D (Hepatitis D או HDV)
נגיף הצהבת מסוג D יכול להדביק רק אנשים המודבקים בנגיף HBV, הגורם לצהבת מסוג B. בהדבקה כפולה (גם בצהבת מסוג D וגם בצהבת מסוג B) הסיכוי לחיים ללא תסמינים בהמשך יורד.
החדשות הרעות:
אין חיסון לצהבת מסוג D.
בחזרה למעלה
• צהבת מסוג C (Hepatitis C או HCV)
איך נדבקים? בעבר באמצעות מנות דם ומוצרי דם שנתרמו על-ידי נשאים של הנגיף (כיום נסרקות כל תרומות הדם למציאת HCV ודרך הדבקה זו כמעט שלא קיימת), בשימוש במחטים משותפות, במגע עם דם וכן באופנים אחרים שעדיין לא הובהרו. קיים סיכון להדבקה גם במגע מיני, אך הוא נמוך מהסיכון להדבקה בצהבת מסוג B, למשל, או מהסיכון להדבקה באיידס.
המחלה החריפה חמורה פחות מזו הנגרמת על-ידי הנגיף הגורם לצהבת מסוג A, ולעתים קרובות החולים לא יחושו בתסמינים כלל.
החדשות הרעות: 85%-90% ממי שחלו בצהבת מסוג C יפתחו זיהום כרוני. חלק גדול מהחולים הכרוניים יחושו בטוב לאורך זמן אך, כ-20% מהם יגיעו לאי-ספיקה כבדית (צירוזיס או Cirrhosis) בתוך 10-20 שנה. חולים אלה מצויים גם בסיכון יתר ללקות בסרטן של הכבד.
החדשות הרעות:
אין כיום חיסון כנגד HCV
ולכן האופן היחיד שבו תוכלו להגן על עצמכם הוא הימנעות, ככל הניתן, מסיכון.
בחזרה למעלה
• מתי לפנות לרופא?
אם פיתחתם תסמינים המזכירים את מה שהוזכר לעיל, כלומר חולשה, תשישות, חוסר תאבון או דחייה מסיגריות ובהמשך הופיעו שתן כהה, צואה בהירה וצהבת בעור - פנו לרופא.
כיום לזהות זיהום חריף בכל אחד מנגיפי הצהבת וכן ניתן לזהות מצב של נשאות וזיהום כרוני. כלומר: גם אם אתם חוששים שנחשפתם לאחד מהנגיפים או נדבקתם באחד מהם - תוכלו לברר את מצבכם.
למחלת הצהבת ייתכנו סיבוכים שונים, החמור שבהם הוא קריסה מהירה של הכבד (Fulminant Hepatitis), שעלולה לגרום למוות בתוך מספר שעות.
לכן, אם מופיעים בלבול, שינוי בהתנהגות, ישנוניות או חוסר התמצאות, המלווים בנפיחות ברגליים או בבטן (או שינויים מהירים אחרים) צריך להגיע לטיפול רפואי באופן דחוף ומיידי!
בחזרה למעלה
• הטיפול בצהבת
הטיפול בצהבת חריפה הוא טיפול תומך בעיקרו (כלומר: אין תרופה המרפאת את המחלה). אין הכרח לנוח, אך מרבית החולים ירגישו טוב יותר עם יתאמצו פחות. מומלץ לאכול ככל שניתן וכדאי לדעת שהבחילות גוברות, לרוב, בשעות הערב.
חלק מהחולים יזדקקו לטיפול במסגרת אשפוז. בעבר הומלץ לבודד חולים בצהבת, אך כיום ההמלצה לבידוד חמורה פחות. עם זאת, רצוי להימנע ממגע ישיר עם הפרשות החולים בצהבת מסוג A ויש לנקוט זהירות יתר ולהימנע ממגע עם דם או נוזלי הגוף של חולים בצהבת מסוג B או צהבת מסוג C.
יש מספר תרופות שיש להימנע מהן בעת המחלה, ולכן מי שנוטלים תרופות כרוניות צריכים להתייעץ עם הרופא או הרופאה בקשר להמשך הטיפול הקבוע.
בחולי צהבת מסוג C מומלץ כיום לטפל כבר בשלב החריף של המחלה באינטרפרון אלפא
וזאת כדי להפחית את הסיכון להתפתחות זיהום כרוני. למי שלקו בזיהום כרוני שהוא תוצאה של צהבת מסוג B או צהבת מסוג C קיימים כיום טיפולים שנמצאו יעילים בדחיית הנזק לכבד ובצמצומו. חולים אלה נמצאים לרוב במעקב ובטיפול של רופאי כבד מומחים.
בחזרה למעלה
כתבות נוספות על רפואת מטיילים:
• איפה מרפאת המטיילים הקרובה אלי?
• פורום רפואת מטיילים
• מצטרפים לכללית ולכללית מושלם ונהנים מהנחות ענק על חיסונים לחו"ל
• ערוץ הטיפים לתרמילאים ומטיילים
• ערוץ ההתראות על התפרצות מחלות
• דברים כלליים ששווה לדעת, חלק 1
• דברים כלליים ששווה לדעת, חלק 2
• מדריך החיסונים לחו"ל
• המדריך המלא לביטוח כללית חו"ל: מה הוא כולל באמת ואיך משתמשים בו
• לרכישת ביטוח כללית חו"ל, לחץ/י כאן