החברה שבה אנו חיים מלמדת אותנו לרצות להיות משהו שלעולם לא נהיה: אנשים חטובים נורא, עשירים נורא, נהנתנים נורא, שלעולם אינם מזדקנים.
שלטי־החוצות משליכים את דוגמניות העבר הקשישות (בנות ה-35) וממשיכים להפיץ את "המראה האידיאלי" - צעיר (נורא), רזה (נורא). "סקסי".
ולנו, שלא זכינו להיוולד במידות מושלמות, אבל כן זכינו באוברדראפט בבנק וצמיג במותניים – נשאר רק להרגיש נחותים ומושפלים. וכך אנו נותרים לנצח במצב של כמיהה אינסופית להידמות אל אותו אידאל בלתי־מושג (ולא־אמיתי, בינינו), כיוון שרק אז - כך נדמה לנו - נהיה באמת מאושרים.
המשך הכתבה לאחר ההפניות...
מינה סובארי בסרט "אמריקן ביוטי" (1999)
מסע־פרסום ליוגורט דיאטטי של משרד הפרסום הברזילאי Salles Chemistri. למרות התמונה המחבקת ומקרבת נשים, הכיתוב למודעה הורס הכל: "תשכחי מזה, הטעם של הגברים לעולם לא ישתנה". אגב, ההיסטוריה מוכיחה שזה לא נכון... (התעצבנת? אל תקני את היוגורט)
נשים שוקעות בביצה
אפשר לדבר ארוכות על הנזקים שאותם דימויים גורמים לנו: בחשבון הבנק, בגוף ובנפש. אבל הפעם התכנסנו כדי לבדוק מה שלטי־חוצות של ילדות בנות 14 עושים לחיי־המין שלנו.
"בזמן האחרון", כותבת אנונימית בפורום הסקס של מגזין "20 פלוס" באתר הכללית, "אני לא נמשכת אליו יותר. וגם, למרות שאני רזה, אני מרגישה שמנה ולא סקסית". אותה אנונימית שבויה בדימוי עצמי נמוך ומדווחת שהיא בקושי מקיימת יחסי־מין.
הדימוי העצמי הנמוך נובע מחוסר־תואם בין המציאות לבין התחושה האישית שלנו. אדם שנראה מצוין אבל מרגיש שהשומה שעל הצוואר שלו דוחה במידה כזו שאין סיכוי שאדם כלשהו עלי־אדמות יימשך אליו נמצא בבעיה.
וזה קורה לא רק בחיי־המין שלנו, זה קורה גם בלימודים, ובחיים החברתיים והמקצועיים. בכל פעם שאנחנו לא מרוצים ממה שהשגנו, או ממה שיש לנו – גם אם הסביבה או בן או בת הזוג חושבים אחרת לגמרי – אנחנו שוקעים במימיה העכורים של ביצת הערך העצמי הנמוך.
וכשרוב כלי־התקשורת מציגים בפנינו נשים "אידיאליות" במימדים מופרכים – לא קשה לתהות מה לכל הרוחות הסיכויים שלנו למצוא בן־זוג שיימשך אלינו פיזית.
"אשה שערכה העצמי נמוך תתקשה ללמד את בן־זוגה מה נעים לה וממה היא נהנית ותתמקד בצורך לענג אותו, לרצות אותו", אומרת טלי בר, פיזיותרפיסטית המתמחה בטיפול בשרירי רצפת־האגן ובטיפול מיני.
"אשה בעלת דימוי־עצמי נמוך לא מרגישה שבאמת 'מגיע לה', היא לא מרגישה שהיא שווה שישקיעו בה, לא באופן כללי וגם לא במיטה. כדי ליהנות מיחסי־מין אשה צריכה להרגיש שמגיע לה! היכולת ליהנות ולהגיע לאורגזמה תלויה ביכולת לוותר על השליטה לרגע, להרגיש בטוחה וערכית ולהיות מסוגלת ליצור אינטימיות עם בן־הזוג ממקום שווה".
נשים מסתתרות בחושך
נשים רבות מדווחות שגם בזוגיות רבת־שנים, הן מעדיפות להתפשט בחושך. ולפעמים, בינן לבין עצמן, הן תוהות "איך הוא נמשך אלי בכלל".
מחשבות מסוג זה אינן מאפשרות להן ליהנות מסקס. כשנדמה לך שאין לך מה להציע – אין סיכוי שתוכלי ליצור הדדיות או ספונטניות במיטה.
מסיבה זו נשים רבות נמנעות מלקבל מין אוראלי – כי הן לא מבינות "איך זה לא מגעיל אותו"; מסיבה זו נשים רבות נשארות עם הבגדים התחתוניים שלהן גם מתחת לשמיכה – כדי "שלא יראה שהחזה שלהן נפול". מסיבה זו נשים רבות מתיזות על עצמן ליטרים של בושם – על־מנת שלא "יסריחו" בטעות; מסיבה זו הן גם מתנות את קיום יחסי־המין בחשיכה מוחלטת – על־מנת "שלא ישים לב שלא עשו קו ביקיני כבר שבועיים".
אותן נשים מרדדות את מה שיש להן להציע לבן־הזוג. כשהן שוכחות בדרך שמה שהגבר שלהן באמת מחפש הוא חום, אינטימיות ותשוקה.
כשם שהגבר שלך אינו מושלם, ובכל זאת את נהנית מחיזוריו, כך גם הגבר שלך אוהב אותך. כמו שאת. עם איברים מסוימים שעומדים יותר ואחרים שעומדים קצת פחות, אבל בעיקר עם הניצוץ שנידלק ביניכם כשאתם ביחד. הדבר ההוא שקוראים לו כימיה (אהבה?) ושאחרי שנה במיטה הופך להיות גורם המשיכה מספר אחת.
אם המלודרמות של חיי הכוכבים ההוליוודיים מלמדות אותנו משהו, זה שגם אלה הנשואים ל"אלילות בד מושלמות" עשויים למאוס בהן. מעבר לשדיים עגולים וזקורים וישבן מוצק, גם הם כנראה זקוקים להרבה יותר כדי להידלק במיטה. כמוהם גם הנשים, שנהנות להתמסר ליכולותיו המופלאות במיטה של הגבר גם אם יש לו שערות על הכתפיים.
נשים אמיתיות משתנות
נכון אנחנו משתנות לאורך השנים. חלקנו בצורה קיצונית יותר וחלקנו בצורה קיצונית פחות. הריונות ולידות מובילים נשים רבות לתקופה של חוסר שביעות־רצון, שגורם לצורך להשתבלל.
"זה לגמרי נורמלי לפגוש בדברים האלה לאורך הדרך", אומרת טלי בר, "כל זמן שלא מדובר בדפוס קבוע. כי ברגע שמדובר בחוויה שאת נושאת איתך כל הזמן – מדובר בבעיה שדורשת טיפול".
נשים רבות בוחרות לשקוע לתוך ההזנחה העצמית ובגלל דימוי־גופני נמוך לעבור ללבוש טרנינגים מרושלים ולהתנזר מהנאות החיים.
סקר של החברה לחקר מיניות האדם באוניברסיטת פנסילבניה, ארצות־הברית (Penn State), שנערך לפני שלוש שנים בקרב נשים בגילאים 35 עד 55 והמתבסס על נתוני מחקר טרמין של האוניברסיטה, העלה כי ללא קשר לגיל, רוב מוחלט של הנשים דיווח כי בעיני עצמן הן היו מושכות יותר עשר שנים קודם לגיל שבו נשאלה השאלה.
החוקרת פטרישיה בארטאלוו-קוך מצאה, כי 21% מהמשתתפות בסקר, לא יכלו לציין אפילו על סממן מושך אחד בגופן (לדעתן). האברים שהסבו את עוגמת־הנפש הגדולה ביותר: הבטן, המותניים, הירכיים והרגליים.
הסקר גם מצא קשר מעניין בין מה שהחוקרים מכנים "מראה מרושל" לבין חיי־המין של הנחקרות. עם הירידה בתפיסת המשיכה הגופנית של הנשים, בעיני עצמן, ירד גם העניין שלהן במין. הממצאים מראים קשר הפוך בין עלייה במשקל והתבגרות לבין העניין במין וההנאה ממנו. ככל שהנשים עלו במשקל וכלל שהתבגרו, כך קטן בקרבן העניין במין וההנאה ממנו.
לעומת זאת, 70% מהנשים שהשתתפו בסקר דיווחו, כי אם בכל זאת קיימו יחסי־מין, למרות הדימוי־העצמי הלקוי שלהן בעיני עצמן - רמת ההנאה ממנו היתה מרובה.
המשך הכתבה לאחר ההפניות...
החוקרת בארטאלוו-קוך מאשימה כי התוצאות משקפות את התרבות המערבית, המושפעת מדימויים אמריקניים, ש"מחנכת" את הנשים להערצה עיוורת לגוף צעיר
ודקיק. הערצה זו מביאה לחרדה עצומה מההתבגרות וללחץ עצום על נשים לנסות להילחם בשינויים גופניים שאמורים להתקבל כנורמליים לחלוטין, או לנסות ולהסתירם.
מוסיפה טלי בר: "חשוב להעלות את המודעות של נשים לכך שמה שאנחנו רואות בסרטים זה מה שלא נורמלי; מה שאנחנו רואות בשלטי־חוצות שמציגים בנות 14 חצי-אנורקטיות – זה מה שלא נורמלי. לעומת זאת, ההשתנות עם הגיל היא חלק מהטבע. ההשתנות, וההתבגרות, הן חלק מלהיות אשה חיה ונושמת. וזה מה שנורמלי.
"כאשר אנחנו מרגישות שיש לנו ערך עצמי, וכשאנו מאמינות בזה, אנחנו יודעות שלא רק החיצוניות והעור המתוח הם מה שהופך אותנו לנשים מושכות, אלא גם תחושה נשית, בגדים נוחים, תחומי־עניין. כל אלה ביחד הם סוג של טיפוח. אשה יכולה להיות מטופחת גם בלי ציפורניים מודבקות. טיפוח אמיתי הוא משהו פנימי".