|
|
"מה אני עושה לא נכון?" שואלים את עצמם בתסכול אלפי הרווקות והרווקים שמסתובבים ומחפשים את אהבת חייהם. או, אם כבר שאלתם...
ואגב, אם נדמה לך שהאמור כאן מתייחס רק לבנות, אנחנו מכירים (אישית) כמה בנים שיכולים להיעזר יופי בדברים שנכתבים פה
|
|
|
|
פורסם בראשונה: 27.11.2009
עדכון אחרון: 31.05.2011
|
 |
|
|
 |
• אז מה פה בעצם לא עובד...
• סיפור אופטימי ואמיתי • מבחן הרגשות • מבחן ההתפתחות
• מבחן התאורה
• מבחן תחושת־הבטן
• משל דגים נוקב לסיום
אז מה פה בעצם לא עובד...
"מה אני עושה לא נכון?" שואלים את עצמם בתסכול אלפי הרווקות והרווקים המסתובבים ומחפשים את האביר על הסוס הלבן (או האבירה) ולפניהם מטרת העל: זוגיות. "הרי לא ייתכן שמישהו, או מישהי משכילים/ נאים/ מנוסים/ מיוחדים/ משעשעים כמוני יהיו לבד ולא בזוגיות.
ובכל זאת.
מיליוני אנשים לבד.
ואם כבר לבד, אז שיהיה בתנועה, אמר מיכה שטרית, ולכן כולנו זזים. אנחנו הופכים את עצם החיפוש למטרה שלנו. כי אם אנחנו מחפשים, אז "הכל בסדר". הרי הבעיה היא לא אצלנו אלא אצל אותם "ההם" שאף פעם לא מתאימים: אותם אחרים ששונים לגמרי מ"הטיפוס" שלנו.
"לא ננוח ולא נשקוט", מכריזים בעוז כל הרווקים והרווקות, שנה אחרי שנה, במירוץ למציאת נסיך החלומות או נסיכת החלומות שלהם, בזמן שכל הטובים נתפסים להם.
אבל מי הם כל הטובים הללו, אם לא אנשים שנתקלנו בהם במהלך החיפוש ודחינו אותם מעלינו כי לא התאימו להגדרת "המיועד" או "המיועדת" שלנו ומנעו מאיתנו את הזוגיות המיוחלת?
אנחנו, המחפשים, יודעים מה נכון עבורנו. הרי לא סתם בזבזנו את מיטב שנותינו על דייטים כושלים בדרך למציאת האהבה. ברור לנו, מניסיון, שיש את ההיא או ההוא שמתאימים לנו וכל מה שצריך הוא פשוט לשים עליהם יד.
ההנחה (הדי הגיונית הזו בסך הכל) מגיעה מעולם שבו ההנחה היא שלכל סיר יש מכסה: שיש אדם שמתאים לאדם אחר ואותו עלינו להשיג.
אבל, ותוודאו שאתם יושבים רגע, מה אם אין כזה דבר?...
מה אם אין התאמה מוחלטת בין שניים?...
ומה אם לסיר אחד עשויים להתאים, באופן זה או אחר, מספר מכסים?...
ברור, אתם אומרים לעצמכם, תמיד חייבים לעשות פשרות. אבל לא, זו לא הכוונה. השאלה היא אחרת: מה אם פגשתם כבר את בן או בת הזוג שלכם, אבל החיפוש אחרי "ההוא" או "ההיא", שיתאימו, עיוור את עיניכם?
אז הנה סיפור אמיתי.
בחזרה למעלה
סיפור אופטימי ולגמרי אמיתי ט' (נניח שקוראים לה טלי) היתה בטוחה שהיא יודעת מי הטיפוס שלה. אחרי שנים של חיי רווקות בתל־אביב, נישואים, טיפול זוגי גירושים וטיפול נפשי יקר וארוך היא הבינה למי היא מצפה: זוגיות עם אינטלקטואל שמסתובב בחוגים הנכונים, עם חוש הומור (מחודד) ודירה מלאה חתולים.
אבל אז היא פגשה את א' (נניח שקוראים לו אמיר): קיבוצניק מעופף, שבדיוק נחת מהודו וחוש הומור לא היה אחת התכונות החזקות שלו.
ט' היתה בטוחה שהחיבור ביניהם ייגמר בסטוץ ללילה, אבל אחרי הסטוץ החמישי היא הבינה שמשהו קורה שם. שעם כל הכבוד לעבודת המודעות העצמית שעשתה, א' הופך לגבר היחיד שעליו היא חושבת.
בישיבות סוערות עם החבר'ה התל־אביביים היא ניתחה את כל החסרונות שלו, הדביקה לו כינויים ציניים וקצת מרושעים מאחורי הגב, אבל כשחזרה הביתה, חיכתה שיתקשר.
היום ט' וא' כבר 12 שנה יחד, הורים לשלושה ילדים מ-ק-ס-י-מ-י-ם.
לא, הם לא "מתאימים", אבל יש להם זוגיות שמעוררת קנאה מסביב ומשפחה לתפארת.
אז כן, לפעמים נדמה שהמציאות מקיפה אתכם ב"כמעטים". אנשים ש"כמעט" יכולים להיות בני־זוג מושלמים. אבל רובנו לא מאפשר לסדק ה"כמעט" להיפתח.
כי עם כמה שלא נאהב להודות בזה, כולנו דומים לנביא של דורנו, סיינפלד, שיצא עם עשרות נשים יפהפיות אבל לא הצליח לראות מעבר לאף הארוך שלהן, או לתהייה האם השדיים שלהן מושתלי סיליקון.
תחשבי רגע, אולי דווקא ההוא מהעבודה איתו נורא נעים לצחוק בפינת העישון הוא גם מאהב מצוין? נכון, כבר הבנת שיש לו שערות על הכתפיים והוא אוהד את הפועל חיפה, אבל מה זה לכל הרוחות אומר עליו כבן־זוג אמיתי לחיים?
ואתה, אולי ההיא שחיה בדירה מעליך ומחייכת אליך בבקרים יכולה להתאים? נכון, לפעמים מגיעות אליה חברות (שלדעתך הן) כונפות והיא מתלבשת "משונה", אבל, מה זה לכל הרוחות אומר על היכולת שלה לאהוב אותך באמת?
בקיצור, בלי לזלזל לרגע בשנים של דייטים וחיפוש עצמי, האם לא הגיע הזמן לעצור רגע ולהתבונן פנימה? אולי גם החיישנים שלכם קצת החלידו בכל מה שקשור למציאת אהבה, או, שחלילה, מרוב חידודים פשוט נפל להם השפיץ...
אז הנה תרגיל מחשבתי מעניין בשביל אלה מכם שמוכנות, ומוכנים, לשחרר (לרגע לפחות) את כל מה שסיפרתם לעצמכם על עצמכם בשנים האחרונות.
שחררתם?
יופי, עכשיו ראו אם אתם יכולים לאמץ את אחד מהסעיפים הבאים.
(מה יש לכם כבר להפסיד?...)
בחזרה למעלה

איך אתם מרגישים איתו (או איתה)? אם תשימו בצד רגע את כל "הפרמטרים הפרקטיים" (מראה, הכנסה, גיל, מצב משפחתי וכיוצא באלה) בדרך למציאת זוגיות - איך הייתם רוצים שבן או בת הזוג העתידיים יגרמו לכם להרגיש?
חשבו על כל אותן תחושות שאתם מאמינים שהייתם רוצים שימשיכו ללוות אתכם בזוגיות רבת־שנים, כמו: ביטחון, חופש, שמחה, פרגון - ועצרו רגע לחשוב: האם יש בסביבה מישהו, או מישהי, שכבר עכשיו גורם לכם לחוש ככה? אם כן, אולי הוא או היא שווים מבט נוסף?
בחזרה למעלה

איך תיראו איתו (או איתה) עוד עשר שנים?
קחו לעצמכם כמה דקות.
חלקו את הגוף שלכם לשלושה: ראש, רגש ורוח ונסו להבין מה כל חלק מכם מייחל לו בזוגיות. תחת להגדרת הראש מקמו את כל הציפיות הרציונליות שלכם, תחת הגדרת הרגש מקמו את כל התחושות שהייתם מצפים לחוש ותחת הגדרת הרוח נסו לראות איך אתם גדלים ומתפתחים בזוגיות לצד אותה בחור או אותה בחורה.
תנו לרשימה שתחת הגדרת הרגש והרוח לגדול כמה שתוכלו ותנו לה "להיות אתכם" כמה ימים כשהרגש והאינטואיציה מובילים את המפגשים הבאים - לא הראש.
בחזרה למעלה

איך הוא (או היא) נראים כשמכבים את תאורת השיפוטיות? במפגשים הבאים שלכם עם אנשים שימו לב אם אתם יכולים להשקיט את הקולות הפנימיים, בעיקר השיפוטיים שבהם, ולמצוא אך ורק דברים טובים בבחור או בבחורה שמולכם.
נסו להתבונן בו, ובה, בעיניים אחרות; דמיינו שאתם חברים שנים ארוכות ומוכנים לסלוח לו או לה על כל אותן מגרעות קטנות ומעצבנות. התבוננו בו ובה כפי שהייתם רוצים שאחרים יתבוננו בכם.
עכשיו, כשתשומת־הלב מופנית אל המכלול, אולי תצליחו להבין טוב יותר מי בדיוק נמצא מולכם - ואולי תרצו לאפשר לעצמכם להכיר אותו, או אותה, טוב יותר?...
בחזרה למעלה

מה תחושת־הבטן שלכם אומרת עליו (או עליה)?
תחושת־בטן. שמעתם עליה? כמו שלפעמים אנשים מסוימים מעוררים בנו תחושה אינטואיטיבית, פנימית של אי־נוחות, יש כאלה שמעוררים בנו רווחה ושקט. מדובר באנשים שמעלים על הפנים שלנו חיוך כשאנחנו רואים אותם (למרות שאנחנו לא תמיד שמים לב לזה...).
כשאת או אתה נפגשים עם מישהו או מישהי חדשים או "ישנים", שימו־לב רגע לגוף שלכם והפנו את תשומת הלב פנימה: האם הנוכחות של אותו אדם גורמת למשהו בכם להתכווץ? האם מופיע לחץ כלשהו או תחושת אי־נוחות פנימית? ואולי ההיפך: אולי אותו אדם גורם למשהו בכם להיפתח, לחייך, להתרווח? שווה להקשיב לתחושות־הבטן ולעקוב אחריהן. הרבה פעמים יש שם משהו בפנים שיודע באמת מי טוב בשבילנו.
בחזרה למעלה
 משל דגים נוקב לסיום
את מכירה את עצמך כבר המון שנים, ואתה גם, אבל (אני מקווה שלא תיפלו מהכסא) - אנשים משתנים. ולמרות שאמרו לנו ש"לכל סיר יש מכסה" סירים מתעקמים ומכסים הולכים לאיבוד.
אל תתקעי עם ההגדרות שהגדרת לעצמך, ואתה אל תתקע איתן; וצאו פתוחים אל העולם. יש אהבה שם בחוץ וברגע שתשתחררו מכל ההגדרות שהענקתם לעצמכם ולבן או לבת הזוג העתידיים, תזכו להיפתח באמת לשלל אפשרויות. כי באמת, יש המון דגים שם בים; אבל מי שהחליטה, או החליט, שדג זהב הוא הדג היחיד בשבילם, עלולים להישאר עם אקווריום זוגי ריק. בחזרה למעלה
עוד מדריכים על אהבה והתאהבות: • למה מתאהבים וההבדל בין התאהבות לאהבה? • איך מגדלים אהבה בוגרת ומודעת לעצמה? • מהי בדיוק אהבה ומה קורה כשמתאהבים?

עוד בערוץ הסקס: • איך נעזרים בטיפול מיני וזוגי בכללית? • איך מצטרפים לכללית? • יש לך שאלה? שווה לנסות את פורום הסקס שלנו • לערוץ התשובות... • לערוץ הספרים שלנו... • לערוץ מין בטוח... • לערוץ "מחלות מין"...


קטי קמחי היא כתבת הסקס והזוגיות של "20 פלוס"
• כדי להצטרף לכללית - לחץ/י כאן
|
|
|
|
|
|
|
לקריאת כל התגובות ברצף
|
|
11. כתבה טובה והייתי מוסיף - משיכה! זה קריטי. ל"ת יוני, תל אביב, 04/11/2010 08:56:14
|
הוספת תגובה
|
|
יוני, אתה צודק ב100% איריס, חדרה, 04/11/2010 12:39:50
|
משיכה היא חלק חשוב מאוד בקליק הכללי, אי אפשר להתעלם מכך.
הבחור יכול להיות מדהים מבחינת אישיות אבל ברגע שהוא לא הטעם שלי מבחינה חיצונית אז יש פה בעיה...
הוספת תגובה
|
|
אז מה יוני, פנוי? ;) ל"ת יודעת, גבעתיים, 19/10/2011 16:45:36
|
הוספת תגובה
|
|
|
10. יכול להיות שעברנו "מוטציה" בשנות ה-2000? מור, 04/11/2010 01:45:36
|
תחשבו על זה, שום דבר כמעט לא מספק אותנו. אנחנו רוצים הכי טוב, הכי חדש, הכי מבריק, הכי נוצץ, והכי יפה. פעם האנשים היו מכוערים יותר (הוכח מדעית) ולכן החשיבות של היופי היתה פחותה יותר (נוציא מהכלל מקרים נועזים כמו הלנה מטרויה, וקליאופטרה). אבל כיום הכל סובב סביב המראה, ומכאן אני שואלת שוב: האם יכול להיות שבעצם עברנו מוטציה מבחינת הערכים שלנו? האם יכול להיות שזה כבר נזק בלתי הפיך? קחו את התוכנית שהיתה בערוץ 2 שהיופי זה לא הדבר הכי חשוב - אלא זה הדבר ה-י-ח-י-ד שחשוב. איך באמת מצפים מאיתנו שנתפשר על המראה החיצוני? או על משיכה פיסית למי שמושלם *בעינינו*? אי אפשר. ואם מתפשרים זה נקרא גירושים אחרי 5 שנים עם 2 ילדים קטנים. שבטח יצאו מכוערים כמו אותו אחד/אחת שלא סבלנו את המראה החיצוני שלו/ה אבל הלכנו על האופי, כי האמור - זה הדבר הכי חשוב!
אל תאבדו תקווה אנשים. כל עוד אתם מחפשים בסוף תמצאו את מה שאתם באמת צריכים. זה נכון שלא תמיד מה שרציתם, אבל זה כן יהיה מה שאתם צריכים. :-)
הוספת תגובה
|
|
|
9. הכל מתחיל בכסף ומשיכה. עופר, ישראל, 03/11/2010 16:16:01
|
אחר כך כשנהיים זקנים התת מודע מספר לנו תירוצים שזו אהבה עמוקה ואמיתית, כי הוא יודע שבגיל כזה כבר לא ממש נמשכים יותר.
אני לא מאמין באהבה, זה צורך ביולוגי. אין באהבה שום דבר יפה.
להפך, האהבה מראה כמה אנחנו יצורים שיטחיים, וכל מי שאין לו רואה איך כל הבחורות הנאות מתעלמות ממנו, ואיך כל המכוערות מחזרות אחריו.
בדיוק כמו שהוא עושה לצד השני.
הוספת תגובה
|
|
|
8. מצאתי אחד!!! שווה קריאה רגישה, צפון, 17/02/2010 00:21:07
|
בחור מדהים, איכותי חכם על רמה נבון שאין ספק שיגיע רחוק! גורם לי להרגיש טוב ומיוחדת, מחזר נפלא!!!
אבל אני לא נמשכת אליו! אני אפילו מרגישה כמו אמא שלו שאני לידו, ובכל זאת אני נותנת לזה עוד צ'אנס כי הבחור הוא פשוט מושלם במכלול שלו.
הוספת תגובה
|
|
תזהרי ממנו, תזהרי מזה מושלם שאכל אותה..., מרכז, 03/11/2010 17:29:32
|
אם אין משיכה, יום יבוא ותמצאי אחד שתהיה לך משיכה אליו. ואם המושלם הזה עם המכלול הנהדר יהיה נשוי לך, הוא יאכל אותה כי הגוף שלך יעדיף משיכה והשכל ייכנס להשבתה. עובדות החיים. אז, שחררי אותו כבר עכשיו, אם אכפת לך ממנו
הוספת תגובה
|
|
התחתנתי עם אחד כזה ויש לנו זוגיות מעולה ריגשית נהנתנית, 07/11/2010 12:55:04
|
על אף שויתרתי בעניין הסקס לצערי הרב. שווה לדעתי לראות את המכלול ולא לוותר כל כך מהר, ויתורים נצטרך לעשות בכל מקרה.
הוספת תגובה
|
|
|
7. תודה רבה k, מרכז, 31/01/2010 21:04:49
|
תודה רבה עלח המידע שפורסם כאן ,למדתי והתעצמתי ממנו.
הוספת תגובה
|
|
|
6. שווה קריאה.. משהו שמצאתי עדיין מחפשת..., 22/01/2010 15:05:13
|
"לכל סיר יש מכסה" מאת רבקה פועל
מי שאמר "לכל סיר יש מכסה",
היה בטח סיר מאוד לא מנוסה!
אני, אפשר לומר, סיר די מיומן,
מנסה "להתכסות" כבר יותר מידי זמן…
מכסים מקצות כל העולם כבר פגשתי,
אבל את המכסה שלי משום מה לא מצאתי.
בכל פעם שהכרתי מכסה חדש,
התברר לי שהוא כבר מאוד משומש,
שהוא לא מוכן להסתפק רק בסיר,
ושהוא מכסה עוד עשרות סירים בעיר…
או פוגשת בפאב מכסה ממש מדליק,
מעוצב לתפארת, נקי ומבריק,
מנסה עליו את מיטב התכסיסים,
לבסוף מתברר שהוא אוהב מכסים…!
ואם כבר הכרתי מכסה ממש נחמד,
ש"התכסתי" בו יותר מלילה אחד,
פתאום הוא מספר לי שהוא בעצם תפוס,
שהוא נשוי לסיר לחץ, שהוא ממש הרוס,
כי הוא אוהב אותי, אבל מה לעשות,
את הסיר שבבית הוא ימשיך לכסות!
וכשסוף סוף מצאתי לי מכסה ואהבה,
הוא חובש לי כיפה וחוזר בתשובה…
וכאילו שמשימת החיפוש לא הייתה מספיק קשה,
נוספה לסירים פתאום צרה חדשה –
וכל הכרות עם מכסה חדש, מלווה בחרדה
מהאפשרות להידבק בנגיף החלודה…
ותאמינו לי שאני סיר בהחלט לא רע,
מבית חרושת טוב ויופי של צורה!
(לא יכולה
הוספת תגובה
|
|
מי שכותבת בחרוזים- זו בעיה ללא חרוזים, 03/11/2010 16:39:45
|
מנסיוני העשיר מי שכותבים בחרוזים
בטוחים שהם משעשעים ושכולם רוצים לשמוע מה יש להם להגיד.
ולרוב זה די ההיפך.
(כמה חרזנים טובים מפורסמים יש בארץ? אולי 4)
אז יש סיכוי שזה מצביע על בעיה מסויימת בציפיות ובתקשורת.
וכשיש בעיה כזו- יש בעיה בזוגיות.
הוספת תגובה
|
|
חריזמה? מה, 03/11/2010 23:49:26
|
איך על סמך שיר בחרוזים (די חמוד אם יורשה לי)
את/ה יכולים לקבוע ולאבחן בעיה בתקשורת ובזוגיות ?...
הסבר מאוד יענין אותי אם יש כזה..
הוספת תגובה
|
|
|
5. ציניקנית רומנטיקנית..., 04/01/2010 09:26:01
|
מעולה...
:-) easier said than done
הוספת תגובה
|
|
|
4. אף אחד לא מבטיח שלכל סיר יש מכסה , 23/12/2009 18:44:29
|
מנסיון -
יש כאלו שאין להם מכסה, ולפעמים השקעת האנרגייה פשוט לא משתלמת.
הוספת תגובה
|
|
|
|
|
2. עשיתי זאת ובכול זאת יעל, תל אביב, 03/12/2009 17:26:29
|
הכרתי מישהו שהיה כייף לדבר איתו ודברנו במסגר הרבה שנפגשנו השיחה זרמה והיה כול כך כייף הרגשתי איתו כול כך בנוח ומשוחררת הוא לא היה בגיל שלי ולא המראה שבדרכ אני נמשכת אליו אבל זה הפסיק לענין אותי כי היה לי טוב איתו. הרגשתי ממנו את אותו הדבר אבל פתאום ככה הוא החליט להעלם (אולי כי התעייפתי שהוא משווה כול דבר למה שאצל אמא שלו בבית )
למדתי שאין רשימת מכולת לגבר שלי , או שיש כימיה או שאין.
הוספת תגובה
|
|
|
1. לא מדוייק אברהם, השרון הצפוני, 03/12/2009 15:44:54
|
אהבתי,אך אם זאת נכון,אך לא מדוייק.
אנשים משתנים לטוב ולפחות טוב,אנשים גם אחרי שהחליטו שמתאים להם,מגלים דברים על עצמם,ועל הזוגיות,וקל יותר להרים ידיים מאשר להתמודד.
הוספת תגובה
|
|
הכי מאתגר זה לא להרים ידים ל"ת יעל, תל אביב, 03/12/2009 17:28:17
|
הוספת תגובה
|
|
התבוננות שרה, קרית מוצקין, 03/12/2009 18:17:40
|
כמה זה נכון לא להרים ידיים, אבל לטנגו צריך שניים, החצי השני שלי העדיף ללכת לרוסיה צעירה שאולי שם לא תהיינה בעיות!!!
עכשיו אני בסרט כזה עם גבר שהוא אחלה כבר נפגשנו כמה פעמים ואפילו לא התנשקנו...............נראה מה יהיה
הוספת תגובה
|
|
ליעלי אברהם, 04/12/2009 15:52:00
|
נכון זה מאתגר לא להרים ידיים, ועם זאת צריך שזה יהייה כביש דו סיטרי,וכימיה אפשר ליצור, בדיוק כמו במשיכה.אנחנו לא יכולים להחליט למי אנחנו נמשכים או לא,וזה משהו שאפשר ליצור,אשמח לפרט באם תצרי קשר דרך המייל המצורף.
הוספת תגובה
|
|
|
|
|
|