יש לך בת זוג, העתיד נראה ורוד, האהבה פורחת, אבל אחת לחודש הנימפה הענוגה שאיתך אולי הופכת לאשה חסרת סבלנות, רגשית מאוד ולפעמים גם עצבנית... אין לך מושג מתי זה קורה ואיך מתכוננים לזה, אתה יודע שזה קשור בהורמונים ושכל הנשים חוות את זה, אבל זה ממש לא עוזר להתמודד עם המתקפות האגרסיביות שאתה חווה, כשאתה משאיר טיפת שתן תועה על מושב האסלה.
מה עושים? קוראים ומפנימים. והסתייגות קלה (כן אני מדברת אליך, טוקבקיסטית מס' 2): אין פה שום כוונה להוציא כאן את "כל הנשים" לא מאוזנות, מופרעות ולא רציונליות. ממש לא.
1
מה זה המחזור החודשי
בשביל רוב הגברים, המחזור החודשי הוא טיפות הדם הנוטפות מנרתיק בת הזוג פעם בחודש. למעשה, אותן טיפות דם הן רק הסמל הפיזיולוגי לסיומו של מעגל ותחילתו של חדש. מעגל שהחל בסוף הדימום הקודם. היום הראשון של הווסת נחשב ליום הראשון של המחזור החדש.
אורכו של המחזור החודשי נע בין 28 ל-32 ימים בממוצע ותחילתו נספרת מהיום האחרון של הדימום. או אז, בלוטת יותרת המוח מפרישה הורמון המאותת לשחלות לייצר אסטרוגן, ההורמון שמעורר את התפתחות הביצית ושחרורה.
בשבועיים הקרובים (בממוצע!), יתעבה דופן הרחם בציפייה לביצית המופרית שתתמקם בחיקו. הנרתיק יפריש הפרשה פורייה שתסייע לזרע להתקדם לכיוון צוואר־הרחם, צוואר־הרחם (קצה הנרתיק ותחילת הרחם) יתרכך ותיתכן גם ירידה קלה בחום הגוף.
עם חלוף הימים, יגיע התהליך לשיא שבו יתרחש הביוץ. הביוץ הוא השלב שבו הביצית משתחררת מהשחלה אל החצוצרה, ומשם היא נעה אל הרחם.
אורך חייה של הביצית הוא עד 24 שעות, שאחריהן היא מתה מוות טבעי. במותה היא מורישה לגוף את ההורמון פרוגסטרון. הפרוגסטרון דואג ל"סגירה" הדרגתית של מערכת הפוריות: חום הגוף עולה, ההפרשות מתייבשות וצוואר־הרחם מתקשה ויורד. הדימום הבא יתרחש 12 עד 16 יום לאחר הביוץ.
2
אז מה זה אומר בעצם?
מבחינה פיזיולוגית: האשה פורייה מסיום המחזור ועד תום הביוץ. מרגע מותה של הביצית היא אינה פורייה. שיא הפוריות הוא בתקופה של כחמישה ימים לפני הביוץ ועד הביוץ – וזהו גם אורך חייו הממוצע של תא הזרע, כדי שזרעים מחושלים, ששרדו חמישה ימים, יוכלו לפגוש את הביצית בדרכה אל הרחם ולהתהולל איתה.
"שיטת" הימים הבטוחים ממליצה להיזהר אך ורק בימים הללו ולהתפקר בכל השאר, אבל לגוף חוקים משלו. כיוון שלא כל הנשים יודעות לזהות את מועד הביוץ המדויק, אינן מודעות לשינויים שחלים בין מחזור למחזור, נוטלות תרופות ומושפעות נפשית מאירועים שונים – מועד הביוץ יכול להשתנות. בנוסף לכך, יש מחוננות שמבייצות לעיתים משתי השחלות בימים עוקבים, יש בעלות מחזורים לא סדירים ועוד ועוד - כך שהכרת המחזור ההורמונלי לא פוטרת אתכם מאמצעי מניעה.
חוץ מזה, לדברי רופאת הבית שלנו, ד"ר דנה פלורנטין, בממוצע, הביוץ מתרחש באמצע המחזור, כלומר שבועיים מהיום הראשון למחזור. אבל, הטווח מאוד רחב ותיאורטית לפחות, הביוץ יכול להתרחש גם יומיים לאחר סיום המחזור. מסובך? נשים, ידידי, הן לא דבר פשוט.
מבחינה נפשית: ההורמונים הם השולטים בכיפה. אותם עובדים חרוצים הדואגים לתקינות מערכת הפוריות, הם גם אלה האחראים למצב הרוח והגוף של האשה בכל שלב של החודש.
בחלק הראשון של המחזור, האשה עלולה לחוש חוסר שקט, כאבים בגב התחתון, שלשולים ועוד מיני תופעות. בזמן הביוץ, היא עלולה להתלונן על הפרשה מרובה, על בחילות, על כאבים בשחלה (אבל גם על עלייה בדחף המיני – שעליה נפרט מיד). לקראת סיום המחזור, יש עלייה קלה במשקל, גודש ורגישות בשדיים, דיכאון, עצבנות, חרדה, בחילות, פצעי בגרות, כאבים בבטן התחתונה ולבסוף – הדימום.
3
תסמונת קדם וסתית
לכל אשה מחזור משלה, ואצל כל אחת הסימפטומים שונים. אותה תסמונת קדם וסתית (או באנגלית Premenstrual Syndrome, PMS) יכולה להתבטא באופנים שונים אצל נשים שונות, ולרוב גם באופנים שונים אצל אותה אשה. יש כאלה שלא יצליחו לקום מהמיטה, יש שיתפרצו בהתקפי זעם לא מוסברים, יש ששדיהן יגדלו במידת ניכרת, ויש שמרוב פצעי בגרות יסרבו לצאת מהבית.
בכל מקרה, ולעיתם גם אם זוגתך משתמשת באמצעי מניעה הורמונליים - צפה פגיעה.
אצל חלק מהבנות התסמונת הקדם וסתית עלולה להופיע בשיאה כעשרה ימים לפני הווסת, אצל אחרות כיומיים לפני הווסת ויש שהיא מופיעה דווקא בימי הדימום עצמם (כמובן שאין לשכוח את אלה שאותה תסמונת מופיעה אצלן בכל אותם הימים שהזכרנו ברצף...).
4
מה אתה עושה!
קודם כל מנסה להבין שהאשה שאיתך, ואשר סובלת מהתסמונת הקדם וסתית, באמת סובלת. גם לה לא נעים להתפרץ, אם היא מתפרצת עליך. גם לה לא נעים למצוא את עצמה מסתכסכת עם הקולגות, החברות, אמא שלה ואיתך פעם בחודש - אם זה קורה, וזה לא תמיד קורה ובוודאי לא לכל אחת. חשוב שתדע שהרבה פעמים היא באמת לא מסוגלת לשלוט במצב, והיתה מהראשונות שיודו לאלוהים אם מישהו היה ממציא פתרון להעלמת הבעיה. (האמור כאן אינו מתייחס לטוקבקיסטית מס' 2, או ל"כל הנשים באשר הן", אלא רק לאלה שסובלות!)
אבל גם אתה כנראה סובל. לכן, כדי להתמודד עם המצב, כדאי:
(א) להכיר את האנטומיה הנשית (להלן תחילת הכתבה).
(ב) להתכונן. אל תגלה לה, אבל צור לעצמך סימנים קטנים לגבי שלבי המחזור של זוגתך וזכור אותם או רשום אותם ביומן שלך. עקוב אחרי מצב הירח ביחס למחזור החודשי שלה וכך תדע עם מי יש לך עסק. תכנן סופשבוע רומנטי לימי הביוץ, ולחילופין - תהיה ערוך לקראת הדימום.
