למי באמת
נמשכים גברים
דו-מיניים?

יש אנשים שטוענים שהם דו-מיניים, אומרים המבקרים, אבל הם בדרך כלל הומוסקסואלים שעדיין לא השלימו עם עצמם. אם תתנו להם עוד קצת זמן, הם פשוט ייצאו מהארון. "או שאתה הומו, או שאתה סטרייט או שאתה שקרן", כמו שחלק מההומואים אוהבים להגדיר את זה.

מה קורה כשמצמידים לדו-מיניים חיישנים למדידת התעוררות מינית?
במחקר החדש והמדובר מצאו הפסיכולוגים כי גברים שהזדהו כדו-מיניים התגרו מינית רק מגברים או רק מנשים – אך לא משתי הקבוצות. בדרך כלל, התגרו הגברים שתיארו את עצמם כדו-מיניים למראה תמונות גברים ולא למראה תמונות נשים.

מה שמייחד את המחקר הנוכחי הוא שבניגוד למחקרים על העדפה מינית שהתבססו עד כה בעיקר על מה שהאנשים העידו על עצמם, זה אחד המחקרים הבודדים שהשתמש במדידה פיזיולוגית.

למעשה, הסתירה בין מה שקורה במוח (ההגדרה העצמית כדו-מיניים) לבין מה שקורה באופן פיזי בגוף (ההתעוררות המינית למראה תמונות), היא סוג של חידה. החוקרת ד"ר ליסה דיאמונד, פרופסור לפסיכולוגיה ושייכות מגדרית באוניברסיטת יוטה המצוטטת בכתבה, שלא היתה מעורבת במחקר, מחדדת את הסוגיה:  השאלה המרכזית העולה היא "למה בדיוק אנו מתכוונים כשאנו מדברים על תשוקה". הנחנו שכולם מתכוונים לאותו הדבר, היא מצוטטת, אבל המחקר מציג ראיות שלא זה המצב.

רגע, רגע, בואו לא נקבור את הדו-מיניות כל כך מהר...
"ניו-יורק טיימס" מביא גם את הצד השני של המטבע. חוקרים נוספים, שראו את מימצאי המחקר, טוענים שיש לבצע מחקר מקיף יותר עם מספר רב יותר של נבדקים המצהירים על עצמם שהם דו-מיניים כדי לאמת את התוצאות ולהסיק מסקנות.

לדברי חוקרים אלה, תשוקות ביסקסואליות הן לעתים עניין זמני ועדיין לא נחקרו מספיק. בנוסף לכך, גברים ונשים נוטים להתווכח על התדירות של המשיכה הדו-מינית. "הדבר האחרון שאתה רוצה", מצוטט במאמר ד"ר ראנדל סל (Dr. Randall Sell), עוזר פרופסור לסוציולוגיה רפואית באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, "הוא מטפלים מיניים שיקראו את המחקר הזה ויתחילו להגיד לאנשים שמרגישים שהם דו-מיניים שהם טועים - ושהם במסלול בטוח להומוסקסואליות. אנחנו פשוט לא יודעים מספיק על העדפה מינית ועל זהות מינית כדי לקפוץ למסקנות". או בקיצור – טוב לדעת, אבל צריך לדעת עוד.

מה לכל הרוחות עשו בניסוי הזה?
במחקר, שאותו ניהלו פסיכולוגים מנורת'ווסטרן בשיתוף חוקרים מ"המרכז להתמכרויות ובריאות נפשית בטורונטו", קנדה, השתתפו 101 גברים צעירים. 33 מהם הגדירו את עצמם כדו-מיניים, 30 כסטרייטים ו-38 כהומוסקסואלים. החוקרים שאלו את הגברים על התשוקות המיניות שלהם ודירגו אותן על סולם העדפה מינית של 0-6. 0-1 = הטרוסקסואל, 5-6 = הומוסקסואל, ודו-מיניים דורגו באמצע.

אחרי הדירוג הושבו הגברים לבדם במעבדה, אברי המין שלהם חוברו לחיישנים למדידת עוררות מינית והם צפו בסדרה של סרטים אירוטיים (כן יש גם דברים כאלה, לא כל אחד צריך בבוקר ללכת לעבודה משעממת!). חלק מהסרטים הציגו נשים בלבד וחלק גברים בלבד.

כצפוי, הגברים שהזדהו כהומואים הגיבו בהתעוררות מינית גבוהה למראה תמונות הגברים ובהתעוררות מינית נמוכה למראה תמונות הנשים. הסטרייטים הגיבו בהתעוררות מינית גבוהה למראה נשים וכמעט שלא התעוררו מינית למראה גברים. התוצאות המפתיעות התקבלו אצל המגדירים עצמם דו-מיניים: דפוס ההתעוררות המינית שלהם לא תאם את ההצהרות המודעות שלהם לגבי המשיכה לגברים או לנשים. שלושה רבעים מהם הראו דפוסים של התעוררות מינית זהה לזו של הומואים. השאר הראו דפוסים של התעוררות מינית הדומה לזו של סטרייטים.

האם כולנו דו מיניים?
המשיכה הדו-מינית מסתובבת (ומסתובבת ומסתובבת) במרכז השיח המדעי בצורה ערה מאז המאה ה-19. כמה אנשי שם בתחום המחקר הנפשי והמיני, כמו פרויד למשל, הגיעו למסקנה שבני האדם הם דו-מיניים מטבעם. בסקר הסקס המשמעותי ביותר שנערך מעולם במערב, זה של קינסי (Dr. Alfred Kinsey), שבוצע בשנות הארבעים של המאה ה-20, מצא קינסי כי גברים רבים, הטרוסקסואלים מובהקים, נשואים ולא נשואים, דיווחו על כך שקיימו יחסי מין עם גבר אחר. ועל זה אמר ד"ר קינסי: "גברים אינם מייצגים שתי אוכלוסיות נפרדות ונבדלות זו מזו, הומואים או סטרייטים. העולם אינו ניתן לחלוקה ברורה".

בעשורים האחרונים, התרבות והתקשורת חוגגות גם הן את עניין הדו-מיניות. גברים רבים במערב גילו כי קל יותר להיות "דו-מיני" מסתם "הומו", בייחוד אחרי שסדרות טלוויזיה כמו "סקס והעיר הגדולה" בחשו בנושא הדו-מיני בתאווה בה. היתה רק בעיה אחת עם זה: המחקרים לא יכלו להציג מיתאם בין ההצהרות והתפיסות התרבותיות לבין דפוסי משיכה דו-מינית אצל גברים.

"ניו-יורק טיימס" מצטט מחקר שבוצע ב-1979 על 30 גברים ובו נמצא כי אלה שהזדהו כדו-מיניים הגיבו בהתעוררות מינית דומה ביותר, כמעט ללא הבדל, להומוסקסואלים. מחקרים על הומואים ודו-מיניים מוצהרים בשנות התשעים של המאה ה-20 הראו ששתי הקבוצות, הומואים ודו-מיניים, דיווחו על מספר דומה של פרטנרים גבריים במיטה. ב-1994 העלה סקר של "אדבוקט", המגזין ההומוסקסואלי האמריקני הנפוץ, כי 40% מההומוסקסואלים הגדירו את עצמם "דו-מיניים" בשלב שהקדים את ההגדרה העצמית שלהם כהומוסקסואלים.

"אני לא מתכחש לכך שהתנהגות דו-מינית קיימת" מצוטט החוקר ביילי, ב"ניו-יורק טיימס", "אני רק אומר שאצל גברים אין רמז לכך שדו-מיניות אמיתית אכן קיימת".

אל תבלבלו אותנו עם עובדות (ואל תעשו רדוקציה לאהבה)
מבקרי המחקר החדש אומרים חד וחלק: הטכניקות המחקריות שבהן השתמשו בניסוי למדידת ההתעוררות המינית באברי המין היא גולמית וגסה מדי בכדי למדוד את העושר והמגוון של התחושות האירוטיות, התשוקה, האהבה, ההערצה וכל מה שיוצר את המשיכה המינית האנושית.

ד"ר פריץ קליין (Dr. Fritz Klein) חוקר סקס ומחבר הספר "האופציה הדו-מינית", המצוטט גם הוא במאמר, טוען שמשיכה רגשית ורגשות בכלל הם יסודות חשובים מאוד במשיכה המינית הדו-מינית, ולא רק ההתעוררות המינית.

גם ד"ר גילברט הרדט (Dr. Gilbert Herdt) מנהל המכון הלאומי למיניות בסן-פרנסיסקו, מצטרף לדעתו ומצוטט: "לטעון על בסיס המחקר הזה שאין כזה דבר גברים דו-מיניים, זה קצת מרחיק לכת. יכול להיות שיש הרבה פחות גברים דו-מיניים ממה שאנו חושבים, אבל אם המחקר הזה באמת צודק, אז מדוע יש כל כך הרבה התייחסויות לדו-מיניות ברומנים, סרטים, מחזות ובטלוויזיה. האם זו פנטזיה קולקטיבית של המין האנושי? סתם השלכה? אני לא חושב..."

ומה אומרים הדו-מיניים?

ג'ון קמפבל, 36, מעצב אתרי אינטרנט מקליפורניה, מגדיר את עצמו כדו-מיני. הוא סקפטי לגבי המימצאים. קמפבל, המצוטט גם הוא בכתבת ה"ניו-יורק טיימס", מעיד על עצמו שהוא נמשך באופן חזק לבני שני המינים מהרגע שהחל להיות מודע למין ולמיניות, למרות שכל מערכות היחסים הארוכות שלו היו עם נשים. "במקרה שלי, אני תמיד מואשם בכך שאני הטרוסקסואל, אבל אני חש צורך בסקס עם גברים".

קמפבל דירג את המשיכה המינית שלו לגברים ונשים כ50%-50%, אבל המשיכה הנפשית והרגשית שלו, הוא אומר, היתה בשיעור של 90%-10% לטובת נשים. "עם גברים אני יכול להיות מאוד מגורה מינית, אבל אני לא מרגיש את הזיקוקים שאני מרגיש עם נשים".

ומה אומרות הדו-מיניות?

1.5 אחוזים מהנשים האמריקאיות מגדירות עצמן כדו-מיניות כותב "ניו-יורק טיימס", ודו-מיניות מסתבר, קלה יותר לעיכול על-ידי החברה כשהיא קשורה לנשים ולא לגברים. מחקר שפורסם בנובמבר האחרון על-ידי אותו צוות שערך את המחקר על גברים דו-מיניים העלה, שרוב הנשים שמגדירות עצמן דו-מיניות הציגו משיכה מינית גם כלפי גברים וגם כלפי נשים.

החוקרת ליסה דיאמונד מסכמת: "רוב הנשים נוטות כנראה לצד זה או אחר, אבל זה לא מנע מהן ליצור מערכות יחסים עם המין שהן פחות נוטות אליו. את עשויה להימשך בעיקר לנשים, אבל, היי... השליח של הפיצה ממש חמוד? אז את יכולה לעשות משהו בנוגע לזה..."

דנה דין כותבת על סקס ב"20 פלוס"