אומרים לך לפעמים שאתה או את מתנהגים כמו ילדים? לא פלא. הגוף שלכם הרבה יותר צעיר ממך. וזה מדעי!
לא משנה בני כמה אתם, הגיל של הגוף שלכם צעיר בהרבה ממניין שנותיכם. למעשה, אפילו אם אתם כבר לא כל כך צעירים, מבחינה גופנית אתם עשויים להיות בני עשר... ואפילו פחות. Oh yeah!
טענה מעודדת זו, הנשענת על העובדה הפשוטה שרוב רקמות הגוף מצויות בתהליך התחדשות מתמיד, מעוררת עניין רב באחרונה בקרב המדענים, בעקבות פיתוח כלי להערכת גילם של התאים בגוף האדם. את הכלי החדשני פיתח ד"ר ג'ונאס פריזן (Jonas Frisen), מומחה לביולוגיה של תאי גזע ממכון קרולינסקה (Karolinska Institute), בשטוקהולם, שבדיה – כך דיווח באחרונה העיתון האמריקני "ניו-יורק טיימס" (לקריאת הכתבה באתר העיתון, לחץ/י כאן).
לפי ד"ר פריזן, ממוצע הגיל של כל התאים בגופו של אדם מבוגר עשוי לנוע בין שבע לעשר שנים.
למרות הנטייה לחשוב שגופנו הוא מבנה קבוע למדי, האמת היא שרובו מצוי בתהליכי שינוי והתחדשות מתמידים, כאשר תאים חדשים תופסים כל העת את מקומם של תאים שנעלמו. לכל סוג רקמה יש את קצב ההתחדשות שלה, התלוי באופן חלקי בעמידותה לעומס המוטל על התאים.
חמישה ימים גג
"ניו-יורק טיימס" מדווח, כי על-פי ממצאיו של פריזן, אורך החיים של תאי הרקמה העוטפת את הבטן הוא כחמישה ימים. לעומתם, אורך החיים של תאי הכדוריות האדומות בדם, הנחבלים ונהרסים אחרי שנעו קרוב ל 1500 קילומטרים (!) דרך מבוכי צינוריות מערכת הדם, עומד על כ-120 יום בממוצע, לפני שהם מסיימים את חייהם "בבית הקברות" בטחול.
האפידרמיס, השכבה החיצונית של העור, ממוחזר כל שבועיים בערך. "הסיבה העיקרית לשינוי המהיר הזה היא ששכבה זו משמשת כמעין 'שטיח' החשוף כל העת לשריטות, מגע של חומרים שונים ותהליך של בלאי טבעי" אומרת איליין פוקס, מומחית לתאי גזע של העור מאוניברסיטת רוקפלר המצוטטת בכתבה.
המשך הכתבה לאחר ההפניות...
מרואיין אחר, ד"ר מרקוס גרומפ, מומחה לתאי הגזע של הכבד מאוניברסיטת אורגון, טוען, שגם אורך החיים של תאי הכבד, המשמש כאתר הפסולת של הרעלים המוכנסים לגופנו באמצעות המזון, התרופות ועוד, נע בין 300 ל 500 ימים.
גם אורך חייהן של רקמות אחרות בגופנו נמשך מקסימום כמה שנים, אבל גם הן רחוקות מחיי נצח. אפילו העצמות עוברות תהליכי התחדשות בלתי פוסקת. ההנחה היא שרקמת מערכת השלד כולה מתחלפת, במבוגרים, כל עשר שנים בערך.
ככל הידוע, החלקים היחידים בגוף שכנראה אינם עוברים כל שינוי במהלך החיים הם הנוירונים של קליפת המוח, התאים הפנימיים של עדשת העין ויתכן שגם תאי שריר הלב.
איפה עקב אכילס?
אז אם רקמות הגוף עוברות תהליך בלתי פוסק של חידוש ורענון, איך למה בכל זאת אנחנו לא נשארים צעירים לנצח?
חלק מהמומחים מאמין ששורש הבעיה נעוץ בכך שה-DNA שלנו עובר תהליכי מוטציה מצטברים וכי המידע האגור בו נשחק בהדרגה. אחרים מאשימים את ה-DNA של המיטוכונדריה, בכך שחסר בו מנגנון תיקון זמין לכרומוזומים. תיאוריה שלישית גורסת שתאי הגזע, המהווים מקור לתאים חדשים בכל רקמה, נשחקים עם הגיל.
"ההנחה לפיה תאי הגזע עצמם מזדקנים ומאבדים בהדרגה את יכולתם לחולל תהליך של התחדשות, צוברת תמיכה בקרב אנשי המדע", אומר בכתבת ה"ניו-יורק טיימס" ד"ר פריזן. הוא מקווה לגלות במחקרו הבא האם אכן קצב התחדשות הרקמות מואט עם העלייה בגיל ובכך הופך בעצם ל"עקב אכילס" של התהליך כולו ומחסום יחידי כמעט בפני חיי נצח.
אז מה בכל זאת אפשר לעשות עד שהמדענים יפצחו את החידה וימצאו דרך לחדש גם את התאים ה"סרבניים", או בקיצור איך לחיות לנצח? דווקא הרבה... לחץ/י כאן! לראות מה.