צרות של צעירים: האם אתה סובל ממתח, ממצוקה ומחרדה?

 




אתה חי, עובד, עסוק וזה מצוין, אבל גם מרגיש שמשהו לא בסדר איתך. יכול להיות שזה אומר שאתה נתון תחת לחץ. איך תדע אם המתח היומיומי מכניס אותך למצוקה של ממש? מומחית נותנת סימנים ברורים לכך שאתה נמצא במתח נפשי שדורש ממך לעצור ולבדוק מה עובר עליך ומה אתה צריך לעשות בנדון

 
מאת: רחל שרון גרטי
פורסם בראשונה: 09.07.2013
עדכון אחרון: 04.09.2013
לתשומת לבך, השימוש באפשרויות השונות של "פייסבוק" עשוי לשתף את המידע שלך עם אחרים


סתם כואב לי הראש, או שאני במצוקה?

1
. לא פעם סימפטומים גופניים מעידים על מצוקה שנובעת ממתחים שונים שאנחנו נתונים בהם מדי יום.

2. אם בנוסף לקושי פיזי כמו כאב ראש, כאב גב, כאבי בטן, עייפות או קשיים בשינה (ועוד סימפטומים רבים) אתה סובל ממחשבות שליליות, רגשות קשים לגביך או לגבי הסביבה ומתנהג "מוזר" - יכול להיות שאתה צריך לעצור ולטפל בעצמך. 

3. הסיבות לכך יכולות להיות הסתגלות לשינויים שונים בחיים, שליליים וגם חיוביים. לפעמים מספיקה המודעות העצמית כדי להירגע, ולפעמים כדאי מאוד לבקש עזרה. 
 

 
רובנו נהנים להגיד שאנחנו מחוברים לעצמנו, כלומר, מודעים ושולטים היטב בעולמנו הפנימי (וגם בעולמנו החיצוני). חשוב לנו להרגיש בטוחים ביכולת לנווט את חיינו. ייתכן שמשום כך אנחנו מופתעים לגלות פתאום שאנחנו לא מרגישים טוב מבחינה נפשית.

"אני לא יודע מה נפל עליי, לא ישנתי כבר שבועיים", "לא טוב לי... לא יודעת למה",  "כבר שבועיים שאני לא יוצא מהבית, אין לי חשק",  "אין לי תיאבון בכלל.. ירדתי 5 ק"ג" אלו חלק מהאמירות שבהן אני נתקלת לא פעם בעבודתי עם אנשים צעירים.

אנשים מגיבים לסימפטומים כשאלו מופיעים, אבל מתקשים לזהות אותם כסימנים למתח ולמצוקה נפשית. גם כשברור שמה שקורה הוא סממן להתרחשות נפשית כלשהי, לא ברורה הסיבה לכך. חוסר הוודאות המתפתח סביב ההתרחשויות הללו מעמיק את המצוקה ומעלה את סף החרדה. כך נוצר תהליך שמזין את עצמו ומקצין את המצב הנפשי.

מה קורה לי?
מצב הרוח שלנו הוא יצור מושפע. הוא מגיב לאירועים פנימיים וחיצוניים שמתרחשים בחיינו. אירועים פנימיים יכולים להיות שינויים גופניים, מחלות, התבגרות וכדומה. אירועים חיצוניים יכולים להיות אירועים מלחיצים כמו מבחנים, עומס בעבודה, ראיון חשוב או זוגיות חדשה, שינויים כמו שחרור מהצבא, חתונה, הולדת ילד, החלפת עבודה, וגם אירועים שקשורים בפרידה או באובדן כמו פרידה מבן זוג, מחלה במשפחה או שכול.

ההשפעות שלהם על מצב הרוח ומצב הנפש משתנות מאדם לאדם ובין סיטואציה אחת לשנייה. לא רק האופן שבו מתפתחת המצוקה הוא אינדיבידואלי, אלא גם משך המצוקה, העוצמה שלה והדרכים המתאימות לאותו אדם לטפל בה. לכן חשוב כל כך כשמרגישים שמשהו משתנה בנו ונעשה לא נוח - לעצור ולשאול מה עובר עליך.

בחן את עצמך- האם אתה במצוקה?
כדי לשים לב לסימנים שמשהו מעיק עליך, אפשר לחלק את הסימפטומים שקשורים למצוקה נפשית לארבעה סוגים עיקריים - מחשבתי, רגשי, פיזיולוגי והתנהגותי:

המישור הפיזיולוגי: במישור הזה נמצאים אינספור ביטויים גופניים מוכרים ש"מדברים" את המצוקה הנפשית: כאבי ראש, בעיות במערכת העיכול כמו עצירות או שלשול, שינויים במשקל, קשיי שינה, בעיות בעור, כאבי גב ועוד.

בדרך כלל הם אלו שמאותתים לנו לראשונה שמשהו עובר עלינו, אבל הם גם מבלבלים כי קל לחשוב שמדובר בבעיה פיזיולוגית בלבד. לוקח זמן להבין שמדובר בבסיס נפשי המתבטא דרך הגוף.

חשוב מאד! קודם כל לברר שבאמת אין בעיה רפואית פיזיולוגית. רק לאחר שבעיה כזו נשללה ניתן לשער לגבי קיומה של מצוקה נפשית. דוגמה מוכרת: כאב ראש יכול להיות סממן ללחץ נפשי, אבל יכול להיות שמדובר גם בסימפטום של התייבשות.

המישור המחשבתי: מתייחס למחשבות שמעסיקות אותנו ביחס אלינו, אל האחר ואל העולם. הפירושים, האופן שבו אנחנו חושבים על החוויות שקורות לנו במציאות קובעים במידה ניכרת את התחושות שלנו ואת מצב הנפש.

יש מחשבות רבות שקשורות לעולם הנפשי, ועולות ביתר שאת בשעת מצוקה. הן יכולות להיות קשורות לערך העצמי, כמו "אני לא אצליח להתמודד",  "אני לא שווה", "כל מה שניסיתי עד עכשיו לא עבד, אז למה שאצליח עכשיו?"

הן יכולות להיות קשורות ליחסים שלנו עם אחרים כמו "אף אחד לא יאהב אותי כמוהו", "היא לא מבינה אותי", וגם ליחס שלנו לעולם ולמהות החיים בכלל  כמו "כולם עושים אותו דבר.. מה הטעם בזה?" או "בשביל מה שווה לחיות?".

חשוב להכיר בהשפעה הרבה שיש למחשבות על הרגשות שלנו ועל מצב הרוח. מחשבות פסימיות מובילות לרגשות יותר דיכאוניים, ולעומתן מחשבות אופטימיות יכולות לייצר רגשות של שמחה והתרגשות. האתגר הוא לזהות את המחשבות השליליות שסיגלת לעצמך ולהחליף אותן עם הזמן במחשבות חיוביות יותר, וכך להגדיל את הסיכוי לשיפור במצב הנפשי.

אל תתמודד עם הלחץ והמצוקה לבד

לא בטוח לאן החיים לוקחים אותך?
קבוצות צמיחה לצעירים בני 20־30 מתקיימות, ללא תשלום, מטעם "מרפאת צעירים" של המרכז לבריאות הנפש "שלוותה", מקבוצת כללית, בהוד השרון.

הקבוצות עוסקות במצוקות וההתלבטויות שבאות עם הגיל: קשרים זוגיים ובינאישיים, חיפוש עצמי, עצמאות, פרדה מבית ההורים ועוד.

איך נרשמים?
לחץ כאן כדי לשלוח לנו פרטים במייל: שם, מין, גיל, מצב משפחתי, סיבת הפנייה וטלפון. אנו נחזור אלייך ונשמח לספר לך פרטים נוספים.

אפשר גם בטלפון: 7478500/1-09
בקש לדבר או להשאיר הודעה לד"ר תמר שביט פסח.

אפשר לקרוא קודם עוד על הקבוצות?
בוודאי, הכנו מדריך על הנושא. 

המישור הרגשי: בשפה העברית יש עשרות רבות של מילים שמבטאות רגשות. המנעד הרחב מאפשר לנו לדייק את התחושה. כך, למשל, בושה ומבוכה דומות אבל לא זהות, אכזבה אינה בדיוק חרטה, וכן הלאה.

כדי להבין את המצוקה שהשתלטה עלינו כדאי שנשאל- מה בדיוק אני מרגיש כעת? מתי התחלתי להרגיש ככה? סביב מה? האם אני מכיר תחושות דומות לזו בעבר?

המלצה: גשו לעולם הרגשות ללא שיפוטיות וללא ביקורת עצמית. ככה אנחנו מרגישים, ועדיף שקודם כל נקבל את הרגש שקיים בנו ונאפשר לו לספר לנו את שיש לו להגיד.

המישור ההתנהגותי: מדובר בטווח רחב מאוד של פעולות והתנהגויות שאנו מבצעים, אם במודע ואם שלא, מתוך המצוקה שאנחנו חשים.  בדקו את עצמכם - כיצד אתם מתנהגים כשאתם במצוקה? יש אנשים שעונים על סגנון הטיפוס השקט, ובעת מצוקה נוטים להתכנס, להתבודד ולנתק קשרים.

אנשים אחרים נוטים דווקא לכעוס ולהתפרץ על סביבתם, ובדרך שאינה מאפיינת אותם רבים ומתווכחים. אחרים נתקפים באי שקט, חוסר ריכוז ותזזיתיות.

הרבה פעמים דפוסי ההתנהגות בשעת מצוקה הם למעשה הקצנה או החמרה מסוימת של דפוסי האישיות שיש לנו ביום יום. בהיבט ההתנהגותי נוספת בעיה על המצוקה המקורית, והיא שהסביבה מגיבה בכעס או בביקורת כלפי ההתנהגות של אותו אדם, שחש מותקף ומצוקתו גוברת. לכן רצוי מאד, במידה והצלחתם לזהות שאתם במצוקה, לשתף במצבכם ובכך לגייס אליכם אהדה ולא ביקורת.

אז מה אני עושה עם כל המצוקה הזו?
זו שאלה שאני נשאלת פעמים רבות על ידי מטופלים. עבורי, שלב זיהוי המצוקה וההכרה בה הוא השלב הראשון בתהליך, וזהו שלב חשוב. ברגע שיש הכרה במצוקה ולקיחת בעלות עליה מושגת תחושה מסוימת של שליטה, ולכך יש אפקט מרגיע.

בשלב הבא כדאי לנסות ולהעריך את עוצמת המצוקה (עניין פרטי וסובייקטיבי) ולפיה להתאים את המענה הדרוש. לחץ, חרדה, דיכאון, כעס - כל אלו הם חלק מאיתנו ומהחיים שלנו, ובמידה מסוימת עלינו ללמוד לחיות עימם ולהכיל אותם, ובמקביל לכך להמשיך ולבדוק פתרונות או שינויים שיכולים להקל עלינו.

עם זאת, כאשר התחושה היא שהלחץ "גדול עלינו" או שאין לנו את הכלים הדרושים לפתור את הבעיות לבד- זהו הרגע בו כדאי לפנות לעזרה נפשית מקצועית.

רחל שרון גרטי היא עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית, בעבר קב"נית בצבא וכיום מטפלת במרפאת המבוגרים בשלוותה ובקליניקה פרטית. 

פרגנו לנו
בלייק

לתשומת לבך, השימוש באפשרויות השונות של "פייסבוק" עשוי לשתף את המידע שלך עם אחרים


עד כה: 4 תגובות, ב-4 דיונים
לקריאת כל התגובות ברצף
4. מעניין מאד ומועיל ל"ת
1, 02/08/2013 11:09:54
3. אני מבוגר יש לי עקרונות
אבגי דוד, ראשון לציון, 14/07/2013 23:07:25
davidxxxxx@walla.com
2. אני סובל מכל הסימפטומים שכתבת
יובל, 14/07/2013 12:16:06
1. מנסיון אישי
שרון, קריות, 13/07/2013 20:03:51
 
המחשבה על עוד יום בעבודה מכניסה אותך למתח?
מצטרפים לכללית   שלחי לחברה
שלחי לחברה   פורום חלומות ושינה

מי אמר שקפה
לא נחשב?

ממצאים חדשים מפריכים מיתוסים על שתיית מים (וקפה)

השרירים שלך: כל מה שצריך לדעת

איך הם בנויים? מה משפיע על המראה שלהם? ועוד ועוד ועוד

 
סטייל ראשי