למה לנשים ולגברים כל כך קשה להבין אחד את השני?

מהי רפואה מגדרית?
זו אינה גינקולוגיה משודרגת, והיא באה לשרת גברים ונשים כאחד. בבסיסה התובנה שבהגדרה הביולוגית של האדם עומד המין הכרומוזומלי, אך שבמעטפת נוספת, ישנה שיכבה המסמלת את האדפטציה של המערכות הפיזיולוגיות השונות להתמקצעות לאורך מיליוני השנים, ומעליה - שכבה נוספת המייצגת את התפקיד שהפרט משחק בחברה שלו, הדרישות שיש לחברה ממנו ולו מעצמו.

כללית iPhone - עוד אין לך? לחץ/י כאן...

אפשר דוגמה?
בבקשה.

למה, למשל, יש לנשים פחות מלריה מלגברים? כי באזורים אנדמים למלריה נשים מכוסות מהראש ועד הרגל וליתוש יש יותר גישה לעור של הזכר, לכן מפרידים בין רפואה מגדרית סביבתית וביולוגית.

עוד דומגה: בילהרציה (שיסטוזומיאזיס) יותר שכיחה באזורים אנדמים בנשים, כי היא מועברת בנהרות ושכיחה במקומות בהם הנשים עושות כביסה בנהר.

התודעה הזו על ההבדלים זה דבר חדש, 10-15 שנה, בארץ הצטרפנו באיחור, רוב המקומות המובילים בעולם מלמדים את זה בבתי הספר בעשור האחרון, והצטרפנו לפני שנתיים, ייסדנו חברה לרפואה מגדרית וקורס בתל אביב וכובדנו לארח כנס בינלאומי לרפואה מגדרית.

אז מה הלאה?
בעוד זמן לא רב יהיו תרופות שונות ומינונים שונים לגברים ונשים, מחקר ייעשה בגברים וגם בנשים לטובת ההבנה שלמחלות שונות לפעמים סימנים שונים בגבר ובאשה. לכן ההתייחסות האבחונית והטיפולית תהיה שונה, ובכל תחום הרופא ייקח בחשבון את מין האדם.

המין החזק לעומת המין החלש?
אם נבחן את מסת השרירים של הגבר הממוצע אל מול האשה הממוצעת, נגיע מהר מאוד למסקנה בדבר מיהו המין החזק. ונטעה, בגדול... הכל תלוי, כמובן, בהגדרה של חוזק.

אם חוזק משמעו יכולת הישרדות בעולם, הרי שהזכר האנושי מצוי בבעיה - מהרחם ועד הזיקנה, הנתונים מצביעים על יתרון ביולוגי הישרדותי משמעותי לנשים. או במילים אחרות – הגברים, מרגע היווצרם ועד מותם, הם פגיעים יותר ומתים מהר יותר מאשר נשים.

רוצים דוגמאות להבדלים בין המינים?
כן.

• הישרדות
• מערכת חיסון
• מוטוריקה
• פגיעות פיקה

הישרדות
כך, למשל, למרות שעל כל 100 נקבות שנוצרות בהפריה טבעית נוצרים 170 זכרים, כלומר – הטבע נוטה ליצור יותר זכרים, הרי שברגע האמת – בעת הלידה – על כל 51 זכרים נולדים 49 בנות. משמע - אם ניקח בחשבון שכ-10% מההריונות מסתיימים בהפלות טבעיות – הרי שיש פי שלושה הפלות זכרים טבעיות, כלומר – הישרדות הזכר העוברי, נמוכה משל הנקבה.

וזה לא מפסיק שם – מחקרים מראים שגם בתקופה המיידית אחרי הלידה, בנים נוטים למות פי שניים עד שלושה מבנות, ושלאורך כל מעגל החיים מתים יותר גברים מאשר נשים – עד שבסופו של דבר בתי אבות הופכים למעשה לבתי אמהות...

אנו יודעים היום גם שתוחלת החיים של נשים ארוכה יותר, וגם אם מנטרלים הרגלי חיים, ארץ מחיה, מוצא ונתונים אחרים שיכולים לגרום לאשה להאריך חיים אחרי הגבר –  לאשה יתרון גנטי של שנת חיים אחת עודפת על הגבר.
 
המשך הכתבה לאחר ההפניות...

מערכת החיסון
גברים פגיעים יותר לזיהומים מאשר נשים. משמע – כנראה שמערכת החיסון של הנשים חזקה יותר. למה? כי משחר הימים הן היו מופקדות על גידול הצאצאים ולא יכלו להרשות לעצמן להידבק מכל מחלות הילדות שלהם. אמה-מה? ככל שמערכת החיסון חזקה יותר, גדל הסיכון שתתקוף את הגוף עצמו – ואכן, נשים סובלות הרבה יותר מגברים ממחלות אוטואימוניות, ומנצחות כמעט בכל הקטגוריות שם – יש להן יותר לופוס, קרון, אסתמה וכו'.

מוטוריקה
נשים היו צריכות לפתח, לצורך הטיפול בצאצאים, מוטוריקה עדינה טובה משל הגבר, ולכן נשים גם פיתחו מוביליות יותר טובה של האגודל וגם של האצבעות האחרות, טווח התנועה של האגודל גדול יותר אצל הנשים. יש לזה גם מחיר – הן מפתחות ארטיריטיס יותר מוקדם באגודל מגברים. גבר בגיל המתאים שיבוא עם כאב באגודל צריך לשאול אותו אם הניף פטיש לא נכון, אצל אשה – זה תמיד חשד לדלקת מפרקים.

פגיעות פיקה
בכלל, כל הקטע הזה של נשיאת ילדים וגידולם השפיע עלינו מאוד, פיזית. כשעבר המין האנושי להליכה על שתיים, מהליכה על ארבע, שילמה האשה מחיר רב – הריון על ארבע מצריך שרירים אחרים לגמרי מהריון על שתיים... השלד שלה היה צריך להשתנות, היא פיתחה שרירים אחרים והאגן היה צריך להתאים את עצמו.

מה המחיר? שאשה, כדי שיהיה לה שיווי משקל ראוי, היא מפעילה מערכות של גידים ושרירים אחרת מגבר, על מנת לעמוד ישר היא צריכה לעמוד ביישור יתר של הברכיים, בעיקר אחרי שכבר היא ילדה. בגלל שהיא עומדת כך, הפיקה יותר רגישה – ואכן, למרות שגברים סובלים יותר מפגיעות ספורט, אם בוחנים את הנתונים המספריים, מגלים שפגיעות פיקה יותר שכיחות פי ארבעה בנשים, כמו גם שכיחות עולה של שחיקה, פגיעה ברצועות וכו'.

אבל לא הכל מסתכם בהבדלים ביולוגיים, נכון?
נכון.

ואם תהליך ההתפתחות הביולוגי יצר הבדלים בין המינים, הרי שעם השנים נוספו פערי ידע רפואי שנובעים מהעובדה שמעמד האשה, איך לומר את זה, לא היה איי איי איי לאורך ההיסטוריה.

בתור "המין החלש", הן נחשבו שנים רבות כנגזרת ביולוגית של הזכר, ורוב המחקרים הרפואיים עד היום נעשו בעיקר על גברים. הידע הרפואי המתקדם על אבחון מחלות, טיפול בהן, ויעילות תרופות – רובו ככולו נבחן על גברים, ללא התייחסות לשאלה האם גוף האשה יגיב אחרת למצב ולטיפול.

והוא מגיב אחרת. אבל את זה אנחנו מבינים רק בשנים האחרונות.

האשה כבר אינה "גבר מוקטן"
הרפואה המגדרית באה לחלץ אותנו מדפוסי מחשבה ישנים, ולעזור גם לגברים וגם לנשים לזכות לטיפול הרפואי האופטימלי עבורם.

מהפכת הרפואה המגדרית הפציעה במחקר המדעי רק לפני כ-15 שנה. קודם לכן, התייחסו לאשה, רפואית, כאל "גבר מוקטן".

המהפכה הקודמת בסדר גודל דומה התרחשה לפני כ-150 שנה, אז הגיעו כמה רופאים למסקנה שילדים אינם "מבוגרים קטנים", שמערכות גופם אולי קטנות יותר, אך גם שונות ומתפקדות אחרת משל הגדולים. אז נברא מקצוע הפדיאטריה, ונולדה ההתמקצעות ברפואת הילדים.

ד"ר דנה דורון היא בוגרת הפקולטה לרפואה על שם סאקלר באוניברסיטת תל אביב.

ייעוץ מקצועי: פרופ' מרק גלזרמן, מנהל בית חולים לנשים בילינסון, סגן מנהל מרכז רפואי רבין, יו"ר החברה הישראלית לרפואה מגדרית, נשיא האיגוד הבינלאומי לרפואה מגדרית.