מתי הנחירות שלך
צריכות להדליק
אור אדום - ולמה

• מה בודקים במעבדת־שינה?

- - - 
חדש: המדריך לחולם המתחיל א'
חדש: המדריך לחולם המתחיל ב'


שאלות על נחירות והפסקות נשימה בשינה

מי שסובלים מהפסקות נשימה (או דום-נשימה) בשינה (Obstructive Sleep Apnea) עשויים לחוות, לפעמים, מאות הפסקות נשימה כאלה בזמן השינה.

אם הם סימפטומטיים (כלומר: מתלוננים על ישנוניות-יתר במהלך היום), מדובר לרוב באנשים הסובלים מתסמונת דום-נשימה בשינה שבדרך כלל הוא מהסוג החסימתי.

אנו, הרופאים והחוקרים, מחשיבים הפסקת נשימה כזו כאירוע נשימתי אם הוא נמשך יותר מ-10 שניות. הממוצע של אירועים אלה נע בין 20 ל-40 שניות.

בבדיקת שינה (הקרויה בדיקה פוליסומנוגרפית), אנו בודקים כמה אירועים כאלה מתרחשים במהלך לילה טיפוסי, מה רמות החמצן בדם, האם יש פגיעה בתפקוד הלב, איך שלבי השינה השונים ותנוחות הגוף במהלך השינה משפיעים על אירועים אלה - ועוד.

לאחר פענוח הבדיקות, אנו יכולים לקבוע את מידת החומרה של התופעה ולהמליץ על דרכי טיפול שונות. חשוב לציין שאנשים הסובלים מהפסקות נשימה בשינה בדרך כלל לא ממש יודעים על כך, ורק מעטים מהם, באופן יחסי, מתעוררים עם תחושת חנק.

מי שדווקא יודעים היטב מה קורה הם לרוב בן או בת הזוג של אותו אדם. היא או הוא יכולים לתאר הרבה פעמים את הפסקות הנשימה בדיוק רב.

הסובלים מדום-נשימה בשינה מתלוננים הרבה פעמים על שינה לא איכותית עם הרבה יקיצות מסיבה לא ידועה. הרבה מהם מתלוננים גם על יקיצה ב"פה יבש", כיוון שרוב הלילה הם נושמים בפה פעור.

מי שסובלים מדום-נשימה בשינה בדרגת חומרה קשה יחוו בין 400 ל-600 הפסקות נשימה בלילה ובבוקר יהיה להם קשה מאוד לקום.

כמעט כל האירועים של דום-נשימה בשינה מסתיימים ביקיצות קצרות של שתיים, שלוש או חמש שניות. הסובלים מההפרעה לרוב לא חשים בהן, אך התוצאה היא פגיעה רצינית ברצף השינה (שמסביר, קרוב לוודאי, את הישנוניות היומית המופרזת, בעיקר במצבים פסיביים שונים כמו קריאה, צפייה בטלוויזיה, צפייה בסרט בקולנוע ואף נהיגה).

שימו לב: למי שסובלים מתסמונת דום-נשימה בשינה יש סיכוי גדול פי שבעה (!) להיות מעורבים בתאונת דרכים מאשר לנהג או נהגת שאינם סובלים מתסמונת זו.

כל הסובלים מדום-נשימה חסימתי בשינה נוחרים, בדרך כלל חזק ובדרך כלל רוב הלילה - ללא הבדלים גדולים. הם נוחרים לרוב בהתאם לתנוחות הגוף, אם כי, לרוב, הם נוחרים חזק יותר בשכיבת על הגב.

חשוב לציין: שלא כל הנוחרים סובלים מדום-נשימה בשינה, אך כל הסובלים מדום-נשימה חסימתי - נוחרים.

נחירות בטונים משתנים צריכות להדליק אור אדום לעומת נחירות מונוטוניות, שהן אולי מעצבנות - אך פחות מסוכנות.

אם את או אתה מכירים מישהי או מישהי שנוחרים חזק, בטונים משתנים, ובנוסף חשים ישנוניים בשעות היום, יש סיכוי גדול שהם סובלים מדום-נשימה בשינה.

לאנשים כאלה מומלץ להגיע למעבדת־השינה לשם אבחון וקביעת משטר טיפולי. טיפול מוצלח משפר את איכות החיים לאין ערוך, וחבל על כל יום ללא טיפול!

ד"ר אריה אוקסנברג

הרבה אנשים חושבים שנחירות מופיעות על רקע הפרעות בתפקוד הנשימה האפית, אך מסתבר שלנשימה האפית אין השפעה דומיננטית על נחירות. אנשים עם מחיצת אף עקומה או פוליפים עוברים ניתוח באף בציפייה להקלה על הנחירות או להיעלמותן ולצערנו יש הרבה אכזבות.

בדרך כלל, טיפולים כאלה משפרים משמעותית את הנשימה האפית בשעות היום (שעות הערות), אך בלילה (בשעות השינה) השיפור הוא בדרך כלל לא משמעותי, לעתים אף פחות מהמצופה.

עם זאת אני חייב לציין שיש אנשים שבהם ניתוח אף כן משפר את מצב הנחירה (מוריד את העוצמה ואת התדירות) בצורה ניכרת. גם בספרות הרפואית בנושא זה יש חילוקי דעות.

נכון שאם הנשימה האפית אינה טובה, האנשים הישנים פותחים את הפה באופן אינסטינקטיבי ואז הנשימה בפה פעור גורמת ליובש בפה ולנחירות חזקות (במיוחד בשכיבה על הגב). מומלץ להתייעץ עם רופא או רופאה המתמחים באף-אוזן-גרון.

ד"ר אריה אוקסנברג

- - - - - - - - -

3
בעלי בן 28 והוא נוחר (אגב, הוא עלה כעשרה קילוגרם במשקל בעשר השנים האחרונות). מה עושים?

אכן, עלייה במשקל היא גורם דומיננטי ביותר בהחמרה של נחירות והפרעות נשימה תוך כדי שינה. העלייה במשקל גורמת להיצרות ניכרת יותר של דרכי הנשימה העליונות (גם שם יש תאי שומן). היצרות זו גורמת לקושי בכניסת האוויר והוצאתו, שבא לידי ביטוי בעיקר בזמן השינה כשאנו רפויים. כתוצאה מכך נוצרות רעידות של רקמות רכות, שהן למעשה הנחירות.

 
עייפות יתר, שינה על הגב ושתיית אלכוהול מחמירים גם הם את המצב. את חייבת לשכנע אותו לאכול נכון (לאט-לאט, ובאופן מסודר - עדיף לא לבצע שינויים דרסטיים שבהם קשה להתמיד) וכן לבצע פעילות גופנית מסודרת. הוא חייב להיות בדו-שיח עם הגוף שלו - ובשליטה. עם העלייה בגיל, קשה יותר לרדת במשקל אז עדיף עכשיו...

יש גם טיפולים כירורגיים שונים לנחירות, וגם טיפולים לא כירורגיים, אך במקרה שאת מתארת - ירידה במשקל היא ללא ספק הפיתרון הטוב ביותר.

ד"ר אריה אוקסנברג         

4
החבר שלי בן 22. הוא סובל מבעיות נחירה למרות שהוא רזה ומתעמל. למה? ומה אפשר לעשות? האם אסטמה בילדות יכולה להיות קשורה לזה?

אמנם חלק גדול מהנוחרים הם בעלי משקל-יתר, אך לא כל השמנים נוחרים ויש גם רזים שנוחרים חזק. במקרה של אדם רזה, הסיבה לנחירות היא בדרך כלל מבנה אנטומי. ייתכנו שקדים מוגדלים, ענבל מאורך, חך צנוח או מבנה לסת תחתונה אחורית המצר את מעבר האוויר, במיוחד בשינה.

רצוי להתייעץ עם רופא או רופאה המתמחים ברפואת אף-אוזן-גרון ולשקול איתם האם יש מקום להתערבות כירורגית. יש גם אפשרות להתערב טיפולית באמצעות התקן פה שאותו מכינים רופא או רופאת שיניים. התקן כזה נלבש בזמן השינה ולאט-לאט הוא מקרב הלסת התחתונה מספר סנטימטרים קדימה למיקום טוב יותר.

ד"ר אריה אוקסנברג

5
כבר שנתיים אני מתעוררת באמצע הלילה בלי שום סיבה ולאחר מכן לא מצליחה להירדם במשך שעתיים עד שלוש. זה ממש הורס לי לפעמים את היום שלמחרת. מה עושים? חוץ מזה - איך ניתן להתמודד עם נחירות בלתי פוסקות של בן הזוג?

תשמעי... יכול להיות שהסיבה שאת מתעוררת קשורה לזה שבן הזוג נוחר?... תחשבי על זה...

כך או כך, נסי אטמי אוזניים וכדאי שהוא יבקש הפניה לבדיקה במעבדת־שינה דרך רופא או רופאת המשפחה או דרך רופא או רופאה המתמחים ברפואת אף-אוזן-גרון.

באשר לחוסר היכולת להירדם מחדש, ייתכן שכאשר את מתעוררת, המחשבות מתחילות לרוץ וכך את "יוצאת" מהשינה. אל תסתכלי על השעון. לא משנה אם השעה 02:00, 03:00 או 04:00. כל עוד חשוך בחוץ, את ממשיכה לישון.

 
תרגילי הרפיה או מדיטציה יכולים לעזור מאוד. גם שימוש בכדורי שינה חלשים לתקופה קצרה יכול להועיל.

ד"ר אריה אוקסנברג

איך פונים לטיפול במעבדת־שינה של שירותי בריאות כללית?

לפורום החלומות והשינה...

כתבות נוספות בנושא שינה וחלימה:
• חדש: איך לקום בבוקר על "צד ימין"
• שאלות על עולם החלומות
• 6 סימנים שאתה הולך להירדם על ההגה...
• למה בעצם נרדמים על ההגה?
• 15 טיפים להירדמות טובה
• מה זה התקף חרדה בשינה?
• מה אומרת תנוחת השינה על האופי שלך?
• שאלון השינה הגדול - השאלות
• שאלון השינה הגדול - התשובות
• איך פונים למעבדת־שינה בכללית?

• מה בודקים במעבדת־שינה?
• לאתר מעבדת־השינה של "בית-לווינשטיין"

ד"ר אריה אוקסנברג הוא נוירו־פיזיולוג מומחה, העוסק בחקר השינה והמוח. הוא מנהל מעבדת־השינה המסונפת למרכז השיקומי "בית לווינשטיין", מקבוצת שירותי בריאות כללית, ומנהל את פורום החלומות והשינה של "20 פלוס"