רגע, אבל מאיפה
הופיעה פה
פתאום שעלת?

עדכון רפואי אחרון: 13.12.2010
על-ידי ד"ר דנה פלורנטין
מנהלת משותפת של פורום רפואת המשפחה,
רופאת הבית של "20 פלוס" ושל אתר הכללית
- - - - - - - - -

לאור העלייה בתחלואה בשעלת בשנים האחרונות, ומתוך הנחה שעלייה זו נובעת מירידה בהגנה האישית או מהיעדר מנת־דחף של חיסון פעיל (לאחר קבלת החיסון הראשון), החליט משרד הבריאות לשנות את תוכנית החיסונים השגרתית ולהוסיף מנת־דחף חמישית של חיסון נגד שעלת לילדים בכיתות ב' (גילאי שבע-שמונה). ארבע המנות הראשונות ניתנות בשנת החיים הראשונה של כל תינוק, בתחנות טיפת חלב. ד"ר דנה פלורנטין

זימון תור לרופאים בלי סיסמה

מה זה שעלת?
שעלת היא מחלה הנגרמת על ידי חיידק הנקרא בורדטלה פרטוזיס (Bordetella Pertussis). החיידק פוגע רק בבני אדם, מפריש חומר שמזיק לתאים בגוף וגורם לתגובות שונות, שתסמיניהן מהווים את מחלת השעלת.

 

זה שכיח?

לפני הכנסת החיסון נגד שעלת לשימוש, בתקופה שלפני שנות ה-40 של המאה הקודמת, שכיחות המחלה בארצות-הברית היתה 157 מקרים לכל מאה אלף בשנה (רובם בקרב פעוטות). בשנות ה-40, עם הכנסת החיסון לשימוש, ירדה שכיחות המחלה לפחות ממקרה אחד לכל מאה אלף בשנה.
 
ומה קורה בישראל? שכיחות השעלת בישראל עלתה פי 14 ב-2004-2006 לעומת 1996-1998 – כך מעלים נתונים חדשים של משרד הבריאות. שיעור המחלה בקרב תינוקות שלא חוסנו נגד המחלה, או חוסנו באופן חלקי בלבד גבוה פי שמונה מאשר בקרב תינוקות מחוסנים. כאחוז עד שני אחוזים מהילדים בני פחות משנה שנדבקים במחלה - מתים. מאז 1998 נפטרו משעלת ארבעה תינוקות שלא חוסנו כנגד המחלה.

 

למרות החיסון, בעשרים השנה האחרונות, אנחנו עדים להופעת יותר מקרי שעלת בבוגרים ובבוגרים צעירים, ועל כך הסבר בהמשך.

 

מתי חולים בשעלת?

בעיקר בעונות המעבר ובחורף.

 

זה מסוכן?

תלוי בחומרת המחלה ובאדם החולה. תינוקות רכים וקשישים נמצאים בסיכון ללקות במחלה קשה המצריכה אשפוז. סיבוכים מהמחלה עלולים להיות דלקת ריאות, התייבשות ,איבוד משקל, הפרעות שינה, פרכוסים ולעתים נדירות אף פגיעה מוחית ומוות.

המשך הכתבה לאחר ההפניות...

 

 

עוד כתבות במדריך חורף: • מחלת השפעת: מדריך רפואי • חיסון נגד מחלת השפעת: מדריך רפואי • שפעת החזירים: מדריך רפואי וחדשות • הצטננות ונזלת: מדריך רפואי • דלקת־גרון: מדריך רפואי • סינוסיטיס: מדריך רפואי • ברונכיט: מדריך רפואי • זימון תור לרופא או לרופאה בלי סיסמה • דלקת־ריאות: מדריך רפואי • חיסון נגד דלקת־ריאות: מדריך רפואי • האם ללכת לעבודה כשחולים? • עור יבש - מכה של חורף: מדריך רפואי

איך יודעים שזו שעלת?

לשעלת אופי ייחודי משלה, שמסייע לאבחן אותה. המחלה פורצת לרוב לאחר תקופת דגירה שנמשכת בין שבוע לעשרה ימים ומתבטאת בשלושה שלבים:

השלב הראשון (Catarrhal stage)

מאופיין בנזלת, בשיעול קל ולעיתים בדמיעה. למעשה, השלב הזה קשה לאבחון, לרוב אין עלייה בחום הגוף וברוב המקרים הרופא או הרופאה יגידו לכם: "אין מה לעשות, זה וירוס וזה יעבור". עם זאת, תסמין שאליו ניתן לשים לב הוא שבמשך השלב הזה – הנמשך שבוע-שבועיים – השיעול הולך ומתגבר, עד להופעת השלב השני.

השלב השני (Paroxysmal stage)

השיעול מתגבר בעוצמתו ובתדירותו, הופך התקפי ומופיע בסדרות מתמשכות של שיעולים המסתיימים בשאיפה חזקה בעלת קול ייחודי, המכונה באנגלית "Whoop" ונגרמת עקב מחסור באוויר הנוצר בזמן השיעול (ומכאן, אגב, שם המחלה באנגלית: Whooping Cough).

בזמן ההתקף הפנים מאדימות, ולפעמים אף מכחילות, ורידי הצוואר והעיניים מתבלטים ורוק נוזל מהפה. לפעמים גם מקיאים לאחר התקף כזה של שיעול. השלב הזה נמשך מספר שבועות.

השלב השלישי (Convalescent stage)

מתאפיין בהפחתת התדירות של התקפי השיעול ועוצמתם - עד להבראה מלאה של החולה.

להיכנס לפאניקה?

רק אם זה עושה לך טוב.

כיצד נעשית האבחנה?

יש לחשוד בקיומה של שעלת כאשר התלונות אופייניות למהלך מחלה הדומה למתואר למעלה. הרופא או הרופאה יכולים לקחת משטח מהלוע ולשלוח אותו למעבדה לתרבית וגם לבצע בדיקת דם לנוגדנים.

מתי כדאי לפנות לרופא?

בכל מקרה שבו השיעול אינו עובר ומאופיין בהתקפים חמורים מהסוג שתואר למעלה, או אם ידוע לך על מישהו מבני ביתך או הקרובים לך שחלה באחרונה בשעלת.

שעלת והחבר/ה שלי. זה מדבק? הדבקתי אותו או אותה?

לגמרי אפשרי (וגם להיפך). החיידק המחולל את המחלה נישא בקלות באוויר בטיפות זעירות (רסס), ולכן עיטוש, שיעול ומגע ידיים (שנגעו קודם לכן באף, בפנים או במישהו או מישהי חולים) עלולים להעביר את החיידק מאדם לאדם.

אגב, חולה בשעלת המקבל טיפול אנטיביוטי נחשב למדבק עד לחמישה ימים לאחר סיום הטיפול.

יש חיסון?

כן.

החיסון הקלאסי, שהיה נפוץ במאה שעברה, הוכן מחיידק שעלת שלם מומת. בעקבות ריבוי תופעות לוואי של החיסון בחיידק המומת, הוחלף החיסון לחיסון אל-תאי הקרוי aP. החיסון ניתן בשילוב עם חיסון נגד דיפטריה וטטנוס וביחד מכונה DTaP. בישראל הוא ניתן לתינוקות בגילאים שניים, ארבעה, שישה ו-12 חודשים. תלמידי כיתות ב' (גילאי שבע-שמונה) מקבלים זריקת־דחף חמישית.

אם חליתי פעם אחת, האם אני מחוסן/ת?

לרוב, אם חולים במחלה, החיסון הטבעי כנגדה מחזיק שנים רבות. כיוון שהיום קיים חיסון נגד שעלת, הוא ניתן באופן שגרתי בתקופת הילדות בתחנות טיפת חלב. חיסון הפעוטות באופן שגרתי הפחית אמנם את מקרי השעלת, אבל החיסוניות המתקבלת כתוצאה מהשימוש בחיסון לא מחזיקה פרק זמן ארוך כמו החיסוניות המתקבלת לאחר שלוקים במחלה עצמה. לכן אנחנו עדים באחרונה להגברת השכיחות של השעלת, בעיקר בקרב בוגרים ובוגרים צעירים.

למעשה, ממליצים כיום המרכזים הפדרליים האמריקניים לפיקוח על מחלות ומניעתן (CDC) באטלנטה, ג'ורג'יה לחסן שוב בזריקת־דחף לשעלת את בני הנוער ביחד עם חיסון דחף לטטנוס.

חשוב להבהיר, שלמרות דעיכתו של החיסון הוא עדיין מקנה הגנה מפני מחלה קשה. באופן כללי, עדיף לחלות באופן קל בגיל מבוגר מאשר לחלות באופן קשה בגיל צעיר (בגיל צעיר הסיכונים לסיבוכים גדולים יותר).

מהו הטיפול?

כדי לרפא שעלת יש צורך בלקיחת אנטיביוטיקה דרך הפה. הטיפול האנטיביוטי (הדורש מרשם רופא) השכיח הוא מתן אריתרומיצין
(Erythromycin), קלסיד
(Clarithromycin) או אזניל (Azithromycin).

הטיפול ניתן במשך 14 יום. הוא איננו מקצר לרוב את משך המחלה או את תסמיניה, אך הוא מונע את המשך הדבקת הסובבים.

בנוסף לטיפול התרופתי, רצוי מאוד לתת טיפול תומך, כמו במחלות אחרות:

1. להקפיד על שתייה בכמות נאותה.

2. להקפיד על מזון קל (ובשום אופן לא להכריח לאכול, ברוב המקרים זה רק יסתיים בהקאה).

3. מומלץ לשהות בחדר מאוורר היטב.

4. ניתן להיעזר בתכשירים מכייחים, המאפשרים הוצאת ליחה ביתר קלות, כמו מוקוליט

(Mucolit, Carbocisteine), סירן (Siran,
 Acetylcysteine) וראולין (Acetylcysteine,
Reolin)

5. במקרים של התקפי שיעול קשים ניתן להוסיף טיפול בסטרואידים ומרחיבי סימפונות, בהתייעצות עם הרופא או הרופאה המטפלים.

טיפול מניעתי:

כיום מומלץ לטפל באנטיביוטיקה גם במי שבאים במגע קרוב עם חולים שאובחנו בשעלת, על-מנת למנוע את התפתחות המחלה.

מתי זקוקים לאשפוז?

במחלה קשה הגורמת לקוצר נשימה המלווה בחולשה קיצונית ובחום גבוה, או בהתקפי שיעול קשים במיוחד הגורמים להפסקות נשימה או לפרכוסים.