לרוב, התקפי החרדה מתוך שינה קורים בתחילת הלילה, אך לא בשנת חלום, אלא במעבר משלב 2 לשלב 3 של השינה העמוקה (לחץ/י כאן לקריאת טיפים לשינה טובה יותר). ההתקפים נמשכים בין מספר דקות לכעשר דקות ואחריהם יש בדרך כלל קושי לחזור ולהירדם.
• לקריאת המאמר המדעי במלואו (באנגלית), לחץ/י כאן
הסיבות להתרחשות של התקפי חרדה מתוך שינה אינן ידועות, אך לעתים ההתקפים קשורים למצבי גמילה אחרי הפסקת תרופות מרגיעות ממשפחת הבנזודיאזפינים כמו לוריבן
(Lorazepam), ואליום (אסיוול, Diazepam), או ואבן (Oxazepam). יש שקושרים התקפים אלה לעלייה בריכוז דו-תחמוצת הפחמן בעת השינה, אך יש גם עדויות סותרות.
חשוב לזכור ששתיית משקאות חריפים, או עישון גראס או חשיש (וכמובן גם סמים קשים יותר) – יכולים כולם לעורר התקפי חרדה קשים. שתיית אלכוהול אמנם יכולה להרדים, אך השינה תהיה באיכות גרועה, עם יקיצות מרובות במהלכה, חלקן בתחושות חרדה.
מחקרים מראים שאמנם רק כ-10% מהתקפי הפאניקה מתרחשים בלילה, אבל לעומת זאת הסובלים מהם מפגינים דאגה ופחד מרובים יותר דווקא סביב התקפים אלה.
חלק מהפחד קשור לפחד הכללי שלנו (בני האדם) מחשכת הלילה והבלתי-נודע, שהם חלק בלתי-נפרד משעות החשכה, וחלק קשור לחשש מאובדן שליטה במצב של שינה.
יש אנשים שפוחדים להירדם מפחד ש"יקרה להם משהו" בלילה. חלק פוחדים מהתקף לב או הפסקת נשימה, גם אם הפחדים לא רציונליים. חלק אף מפחדים שלא יתעוררו ומצב של חוסר ההכרה בשינה העמוקה נתפס על ידם כמעין "מוות קטן". (בהקשר זה מעניין לציין שבמיתולוגיה היוונית אל השינה, היפנוס, Hypnos, הוא אחיו של אל המוות, ת'אנטוס, Thanatos).
גופתו של סרפדון, מלך ליקיה, שנהרג בידי הגיבור היווני פטרוקלוס במהלך מלחמת טרויה, נישאת משדה הקרב בידי האחים היפנוס ות'אנטוס, המופיעים כאן עטויי שריון לוחמים ובעלי כנפיים. ציור על כד יווני מ-500-550 לפני הספירה, Metropolitan Museum, ניו-יורק
הטיפול המומלץ להתקפי פאניקה הוא שילוב של טיפול תרופתי עם טיפול פסיכולוגי. לרוב מספיק טיפול ממוקד, קוגניטיבי התנהגותי, אך לעתים יש צורך בטיפול פסיכודינאמי מעמיק (סדרה של פגישות עם פסיכולוג או פסיכולוגית, שבהן ניתן לרדת לשורשי הבעיות המעיקות ומשבשות את החיים – וכך לפתור את הקונפליקטים הפנימיים, ובשאיפה: לשפר את איכות החיים).
הטיפול התרופתי יכול לכלול תרופות הרגעה קצרות-טווח, או טיפול יסודי לטווח ארוך יותר, לרוב בתרופות שמעלות את פעילות הסרוטונין במוח כמו רסיטל (Citalopram), ציפרלקס
(Escitalopram), פרוזאק (Fluoxetine), לוסטרל (Sertraline), סרוקסט
(Paroxetine), אפקסור (Venlafaxine Hydrochloride) ותרופות נוספות. לגבי הלילות – ניתן גם להיעזר בתרופות שינה, אך מומלץ לעשות זאת רק לתקופות קצרות כדי למנוע התרגלות.
בטיפול הקוגניטיבי ניתן ללמוד להיעזר בכלים להתמודדות עם התקפי חרדה, ובנוסף לכך ניתן ללמוד כיצד להימנע ממחשבות אוטומטיות מפחידות, או מתפיסה קטסטרופלית (אסונית) של המצב.
כשמדובר בהתקפים ליליים, ניתן לשנות את התפיסה לגבי הסכנות האורבות בשינה וניתן גם להתרכז בסוגסטיות חיוביות לפני ההירדמות. חשוב ללמוד להסתדר עם מצבים של דופק מהיר או נשימות מהירות בלי להיבהל מכך, תוך יכולת לחזור למצב רגיעה.
יש לך עוד שאלות? פורום החרדות שלנו לרשותך!
• לחץ/י כאן לשאלון האינטראקטיבי אבחון דיכאון.
רז אבן הוא רופא מומחה בפסיכיאטריה ופסיכותרפיסט במרפאות החוץ של המרכז לבריאות הנפש "שלוותה", מקבוצת כללית, שם הוא מרכז את מרפאת הצעירים