• מה זה "כולסטרול טוב" - ומה זה "רע"
• מה עושים השומנים?
• כמה שומן צריך לאכול ביום?
• איך שומרים על העורקים במצב טוב?
• איך שומרים על הלב?
 

• עניינים בסיסיים

כבר קרוב למאה שנים אנחנו יודעים על הקשר שבין השומן במזון לבין מחלות הלב וכלי הדם, אבל ככל שמעמיקים וחוקרים בנושא, כך מתבררות - עד היום - עובדות חדשות.

וכך, אויבים מושבעים בתזונה מהעבר הפכו לידידים, וכעת נלחם העולם המדעי באויבים חדשים. גם ההמלצות התזונתיות השתנו עם השנים וסביר להניח שימשיכו להשתנות גם בעתיד. מבולבלים? אפשר להבין למה. אז הנה מדריך מקוצר לקשר בין השומן והכולסטרול שאנחנו זוללים - לבין מצב העורקים שלנו, שנכתב בשיתוף רופאת הבית שלנו, ד"ר דנה פלורנטין.

קודם כל, איזה מחלות לב וכלי דם הן פועל יוצא של הזלילה החזירית שלי בהווה?

יש ארבע עיקריות... ואלה הן:

• מחלת לב כלילית.

מה זה, מה התסמינים, באיזה גיל אתחיל לסבול מזה אם לא אשגיח על התזונה שלי עכשיו?
 

• אי-ספיקה של הלב.

מה זה, מה התסמינים, באיזה גיל אתחיל לסבול מזה אם לא אשגיח על התזונה שלי עכשיו?

• אוטם חד של שריר הלב (התקף לב)

מה זה, מה התסמינים, באזה גיל אתחיל לסבול מזה אם לא אשגיח על התזונה שלי עכשיו?
 

• שבץ מוחי.

מה זה, מה התסמינים, באיזה גיל אתחיל לסבול מזה אם לא אשגיח על התזונה שלי עכשיו?
 

כל הארבע הן סיבת המוות העיקרית בעולם המערבי, כן, גם בישראל. הגורם העיקרי למחלות אלה הוא טרשת העורקים, המתבטאת בשקיעת שומנים וכולסטרול בדפנות כלי הדם. תהליך זה גורם להתעבות הדפנות של כלי הדם, לירידה בגמישותם ולהיצרות הקוטר הפנימי שלהם עד ליצירת חסימה. חסימה זה לא טוב. מאוד לא טוב.

ממתי אנחנו יודעים על הקשר בין שומנים למחלות לב?

מ-1907.

הרבה זמן... מתי התחילו להבין יותר לעומק במה מדובר?
לאחר מלחמת העולם השנייה. אז נערך מחקר הקרוי "מחקר שבע הארצות" – שהשפיע ביותר על ההמלצות התזונתיות לצריכת שומן בשנים שבאו אחריו. המחקר מצא קשר ישר בין תמותה ממחלת לב כלילית לצריכת שומן ולרמות הכולסטרול בדם. במדינות שבהן אכלו יותר שומן, רמות הכולסטרול בדם והתמותה ממחלת לב כלילית היו גבוהות יותר.

פשוט מאוד, לא?

לא.

למה?

כי היו יוצאים מן הכלל בולטים. באי היווני כרתים, שם נרשמה צריכה גבוהה של שמן, ברובו שמן זית, נמצאה תמותה נמוכה ממחלת לב כלילית. גם האסקימוסים בגרינלנד חלו פחות במחלת לב כלילית למרות צריכה גבוהה של שומן וכולסטרול. החוקרים מצאו, כי שמן הזית הגן על היוונים מפני מחלת לב כלילית ואילו חומצות שומן מסוג אומגה 3 שמקורן בדגי הים הצפוני הגנו על האסקימוסים.

היום כבר ברור שלא כל השומנים שווים: לחומצות השומן השונות יש השפעה שונה על רמות הכולסטרול בדם ועל התחלואה במחלות לב וכלי דם.

• מה זה "כולסטרול טוב" ומה זה "כולסטרול רע"?

בסופו של דבר מדובר באותו כולסטרול, שמשייט בזרם הדם על חלקיקים שונים שנקראים ליפופרוטאינים, ביניהם ה-LDL וה-HDL. לחלקיקים אלה יש תפקידים שונים בגוף. כאשר יותר מדי כולסטרול LDL מסתובב בדם, הוא גורם לטרשת, ורמות גבוהות שלו משקפות סיכון גבוה למחלות לב. זו הסיבה שהוא נקרא "הכולסטרול הרע".

כולסטרול HDL "מנקה" את העורקים. הוא מעביר את הכולסטרול מהעורקים אל הכבד, שם הוא מסולק החוצה מהגוף. רמות גבוהות של כולסטרול HDL מגנות מפני מחלות לב ולכן הוא נקרא "הכולסטרול הטוב".

בחזרה למעלה 

 

 

 

 

• מה עושים השומנים - ואילו סוגים יש?

1. חומצות שומן רוויות

מעלות את ריכוז "הכולסטרול הרע" (LDL) בדם ומעלות את הסיכון לתמותה ממחלות לב.

מקורות במזון לחומצות שומן רוויות:
מזונות מהחי, מוצרי חלב ומוצרי בשר עם אחוזי שומן גבוהים, שמן קוקוס, שמן דקלים, חמאת קקאו.

 

2. חומצות שומן חד בלתי-רוויות

משפיעות לטובה על כמה גורמי סיכון: מפחיתות את ריכוז "הכולסטרול הרע" (LDL) בדם בלי לפגוע ברמות "הכולסטרול הטוב" (HDL). מגבירות את רגישות הגוף לאינסולין ומונעות קרישיות של הדם.

- - - - - - - - -

 רגישות נמוכה לאינסולין וקרישיות של הדם - מה זה?

ד"ר דנה פלורנטין מסבירה: רגישות נמוכה  לאינסולין שכיחה באנשים שמנים שאינם עוסקים בפעילות גופנית, והתוצאה הסופית שלה (במרבית המקרים) היא התפתחות של סוכרת. סוכרת היא גורם סיכון משמעותי ביותר לטרשת עורקים.

מקורות במזון לחומצות שומן חד בלתי-רוויות:
שמן זית, שמן קנולה, אבוקדו, טחינה, שקדים, בוטנים, אגוזי לוז.

 

 3. חומצות שומן רב בלתי-רוויות

• (א) חומצות שומן מסוג אומגה 6: מפחיתות את ריכוז "הכולסטרול הרע" (LDL) בדם - אך במקביל מפחיתות גם את ריכוז "הכולסטרול הטוב" (HDL).

מקורות במזון של אומגה 6:

שמנים צמחיים כמו שמן תירס, שמן סויה, שמן חריע ושמן חמניות.

• (ב) חומצות שומן אומגה 3: חומצות השומן המפורסמות שמגינות על האסקימוסים, שמקורה בשמן דגים. מפחיתות את ריכוז "הכולסטרול הרע" (LDL) בדם בלי לפגוע ברמות "הכולסטרול הטוב" (HDL), מפחיתות את הסיכון לחלות ולמות ממחלות לב - ובנוסף לכך גם מורידות את קרישיות הדם ואת לחץ הדם.

- - - - - - - - -

 קרישיות של הדם - מה זה?

ד"ר דנה פלורנטין מסבירה: כאשר הדם נוטה להיקרש, וכאשר הוא עושה זאת בכלי דם חולה בטרשת עורקים - יכולה להיגרם סתימה פתאומית של עורק. אם נסתם עורק כלילי (שמוליך דם לשריר הלב) יתרחש אוטם חד של שריר הלב. אם נסתם עורק מוחי –יתרחש שבץ מוחי.

- - - - - - - - -

מקורות במזון של אומגה 3:

דגים מהים הצפוני (כמו מקרל, טונה, סלמון, הליבוט), אגוזי מלך, זרעי פשתה ושמן קנולה.

 

4. חומצות שומן טרנס

מעלות את ריכוז "הכולסטרול הרע" (LDL) בדם ובמקביל מפחיתות את רמות "הכולסטרול הטוב" (HDL). צריכה גבוהה שלהן מעלה את הסיכון לחלות במחלות לב וגם בסוכרת מסוג 2, מכיוון שהן מעלות את העמידות של הגוף לאינסולין.

מקורות במזון של חומצות שומן טרנס:

מרגרינה קשה, מאפים, מלאווח, בורקס, מוצרי בצק קפואים ומזונות מטוגנים.

 

5. כולסטרול

בעבר חשבו שהכולסטרול במזון (למשל בביצים) מעלה את רמות הכולסטרול בדם וגורם לטרשת העורקים. אז מי אמר שאין חדשות טובות בכל הקשור לשומן? היום ברור כי לכולסטרול במזון יש רק השפעה מועטה על רמות הכולסטרול בדם, וכי הגורמים המזיקים בתזונה הם שומן רווי ושומן טרנס.
בחזרה למעלה

• כמה שומן צריך לאכול ביום?

רוב ארגוני הבריאות הגדולים בעולם וגם פירמידת המזון האמריקנית ההחדשה, ממליצים על הפחתה בצריכת השומן לכדי 30% מכמות הקלוריות היומית.

 

• זה חד משמעי?

לא. בקהילה המדעית נשמעים גם קולות אחרים. לא ניתן להתעלם מתוצאות המחקרים שנערכו בעשור האחרון, שמצאו שיפור בפרופיל השומנים בדם בעקבות שמירה על דיאטה עשירה בשומן, במיוחד הדיאטה הים-תיכונית, העשירה בשמן זית. בהתחשב בנתונים הללו, הציע פרופ' וולטר ווילט מאוניברסיטת הרווארד בבוסטון, ארצות-הברית, לאמץ פירמידת מזון שונה, שבבסיסה שומנים מהצומח על חשבון חלק הפחמימות.

בחזרה למעלה

 

• אז מה אפשר לעשות כדי לשמור על העורקים במצב טוב?

השומנים המסוכנים ביותר ללב הם שומן רווי ושומן טרנס. לכן הפחתת כמות השומן הכללית במזון לא תעזור – צריך להתמקד בשומנים האלה.

המצב האידיאלי הוא לא לצרוך בכלל חומצות שומן מסוג טרנס, אבל מדובר במשימה בלתי אפשרית - חומצות שומן טרנס מצויות באופן טבעי גם במוצרי חלב ובשר (בכמויות קטנות מאוד ביחס למזונות המעובדים), ורוב האנשים לא יכולים להתנזר לחלוטין מחטיפים וממאפים תעשייתיים, שמכילים רמות גבוהות שלהם.

שומן טרנס מצוי בכמויות גבוהות בשמנים צמחיים מוקשים המשמשים לתעשיית המזון, כמו מרגרינה, מאפים (כמו רוגלך), בצק עלים, מוצרי בצק קפואים (כמו ג'חנון, מלאווח ובורקסים), חטיפים ומזונות מטוגנים. לדוגמה: 90% מהעוגיות ו-75% מחטיפי הצ'יפס בארצות-הברית מכילים שומן טרנס.

אם עברה לך עכשיו בראש המחשבה שמהיום תקנה או תקני רק מוצרים בריאים וטבעיים ורק בחנויות טבע? כדאי לעצור אותה כבר עכשיו!

מסתבר ששומן טרנס נמצא גם במזונות שנחשבים כ"בריאים" כמו שוקולד חרובים וגם במוצרים מקמח אורגני וחיטה מלאה כמו ביסקוויטים, קרקרים, בייגלה ועוגיות "טבעיות".

• מה עושים?

 

• יש אסטרטגיה נורמלית שאפשר לאמץ כדי לשמור על הלב?

חד-משמעית כן!

1. לאכול יותר שומן בלתי רווי במקום שומן רווי ושומן טרנס.

2. לצרוך יותר שומן מסוג אומגה 3 מדגים או ממקור צמחי (הוא מצוי גם באגוזי מלך ובזרעי פשתן).

ולסיכום: דיברנו כאן הרבה על שומנים, אבל אין ספק כי גם לגורמים נוספים בתזונה יש תפקיד חשוב במניעת מחלות לב: תזונה עשירה בפירות וירקות, צריכת דגנים מלאים וקטניות כמקור העיקרי לפחמימות - ושמירה על משקל גוף בריא. ההשפעה המשולבת של תזונה בריאה ושל אורח חיים בריא, הכולל פעילות גופנית קבועה, והפסקת עישון (כן, אין מה לעשות...), חזקה יותר מאשר זו של כל אחד מהם בנפרד.

בחזרה למעלה

- - - - - - - - - 

הרחבות והסברים מאת ד"ר דנה פלורטין, רופאת הבית של האתר

- - - - - - - - - 

מחלת לב כלילית היא תוצאה של טרשת העורקים. מדובר בהיצרות כלי דם על ידי רבדים טרשתיים (או בעברית משקעים של שומן מכל ההמבורגרים והעוגיות והגלידות שטחנת כל החיים), ששוקעים על דפנות כלי הדם ומצרים אותם. ההיצרות הזו מביאה לחוסר אספקת דם (ועמה חמצן) לשריר הלב. המחלה מתבטאת בכאבים בחזה בזמן מאמץ, ועלולה לגרום להתקף לב פתאומי ואף למוות פתאומי. שכיחה בגברים מעל גיל 40 ובנשים מעל גיל 50. גורמי סיכון: יתר לחץ דם, עישון, כולסטרול גבוה בדם, היסטוריה משפחתית של מחלות לב, סוכרת, חוסר פעילות גופנית והשמנה.

בחזרה לנקודה בכתבה שממנה קפצתי הנה

בחזרה לנקודה בכתבה שממנה קפצתי הנה


אוטם חד של שריר הלב נגרם מסתימה פתאומית של כלי דם, שכתוצאה ממנו חלק מהשריר לא מקבל אספקת דם ונמק (מת). מצב זה גורם לתפקוד לקוי של הלב. במקרים כאלה יכולה להופיע אי-ספיקה חריפה של לב ויכולות להופיע הפרעות קצב. התקף לב מתבטא בכאב לוחץ ופתאומי בחזה בצד שמאל, לרוב הוא נמשך מעל לכמה דקות ועד חצי שעה. התקף לב יכול להקרין את הכאב ליד שמאל, ללסת ולכתף שמאל. לעיתים הוא מלווה בבחילות, בקוצר נשימה, בזיעה קרה ובתחושה שבבת אחת אוזל כל הכוח. במידה והאוטם נרחב, עלול להיגרם מוות פתאומי. אוטם חד של שריר הלב שכיח בגברים מעל גיל 40 ובנשים מעל גיל 50.

בחזרה לנקודה בכתבה שממנה קפצתי הנה

שבץ מוחי הוא נמק (מוות) של איזור במוח כתוצאה מחסימת כלי דם המספק דם עשיר בחמצן לאותו איזור. שבץ מוחי מתבטא לרוב בחולשה, בשיתוק של אחד מפלג הגוף, חוסר יכולת פתאומי לדבר או בשינוי במצב הכרה. שבץ מוחי יכול להיגרם גם מדימום של כלי דם במוח על רקע יתר לחץ דם. שבץ מוחי שכיח בגברים ובנשים מעל גיל 60.

בחזרה לנקודה בכתבה שממנה קפצתי הנה

 

מיכל גילאון היא דיאטנית קלינית במרכז "שניידר" לרפואת ילדים מקבוצת כללית, ומחברת התוכנית "דיאטה אישית און-ליין".

ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת משפחה בקבוצת כללית ומנחת הפורום "עזוב אותך מרופא..."

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך: