פסח, מצה ואשמה:

איך שוב יצאנו
לא בסדר...

• כופתאות בשר עם לבבות ארטישוק, פול ירוק, לימון ותימין
• עוגת קוקוס ושוקולד-שקדים לפסח 

אין לך דבר נעים יותר מלהתעורר לקול ציוץ של הציפורים: הכל מסביב שקט, ורק הצלילים הרכים והמתוקים מתנגנים לך באוזן, כאילו אומרים: "סחתיין מותק, התעוררת, עכשיו לאט-לאט ובעדינות. לא צריך למהר. תקום, תתעורר בנחת, תכף הקפה מגיע למיטה..."

אז ככה התעוררתי הבוקר, ותוך שאני חושב על הנעימים שיזמן לי היום החדש, מזעזע את הבית רעש אימים. רעידת אדמה? התרסקות מטוס? פה, ליד הכרמל? כל החושים מתחדדים בבת אחת, ותוך שניות זה חודר להכרה: האפצ'י הראשון. אני מתכופף, ידי מגינות על ראשי, הגוף בתנוחת עובר... אני מכין עצמי להתקף האלרגיה הראשון של זוגתי, שתחיה. האביב הגיע.

לא יודע איך זה אצלכם, אבל לי יש רגשות מעורבים כשמדובר באביב: נכון, הכל פורח, ומזג האוויר נעים, הימים מתארכים ואווירה של חופש מתחילה לדגדג. מהצד האחר - יש את האלרגיה האיומה הזו של זוגתי לכל מה שפורח, ומייד לאחר האפצ'י הראשון מתעוררת הבעיה האביבית הנוספת: "איפה אתם (כלומר אנחנו) בליל הסדר?"

אחרי שנים ארוכות של זוגיות, אני יכול לומר בביטחון של גנרל: בקרב הזה אין מנצחים. שנים היינו עסוקים בבדיקת נוסחאות שיאפשרו לצאת מזה בשלום, ובצער עלי להודות שאף נוסחה לא עובדת.

מה לא ניסינו: שנה פה שנה שם, להזמין את שני הצדדים אלינו, לברוח לסיני. בכל דרך, מישהו יוצא פגוע. ובכל דרך - תמיד אנחנו אשמים. כך שבשבילי, חג הפסח הוא לא חג החירות, לא חג המצות, אפילו לא חג האביב: פסח הוא חג האשמה.

והדרך היחידה שאני מכיר להיפטר מאשמה היא להכין משהו טוב במיוחד, ולהביא אותו איתך ביום שאחרי לצד ב' (להלן "הצד הנעלב"), אלה שלא היית איתם בליל הסדר. המדור מוקדש הפעם לכל אכולי האשמה, שחטאו בחטא הנורא מכל, שלא ברור לי איך לא צירפו אותו לעשרת הדיברות: לא תחגוג עם אחרים מלבדי...

אין כמו המראה של אמא של זוגתך נמסה כמו גוש חמאה צהובה בשמש יולי, כשאת - או אתה! כי אנחנו מנסים ללמד גם גברים לבשל פה! - מביאים את מעשה ידיכם להתפאר. נכון, זה קצת כמו בטקס העלאת קורבנות. כל האשמים מתייצבים, ומניחים את הזבח על השולחן ומחכים למשפט הפולחן הפולני-מרוקאי האולטימטיווי "באמת שלא הייתם צריכים...” (כן בטח! אוי ואבוי לכם אם הייתם באים בידיים ריקות!)

ועצה קטנה, אף פעם אל תביאו תבשיל או עוגה לפני שאתם מבררים מי עושה מה. אין דבר גרוע יותר מתחרות בישול עם האמא של זוגתך, וזה בדוק!

פסח שלי

בשבילי פסח זה פול ירוק וארטישוק. מבחינתי, מי שלא אוכל פול ירוק וארטישוק בפסח, כאילו לא עשה פסח. עכשיו הם בשיאם, זה דורש מעט עבודה של קילוף אבל שווה זהב בסוף. חוץ מזה, פסח לא מגיע בכל יום.

שני מיני הירקות הללו עשירים מאוד בסיבים תזונתיים ובכמויות נכבדות של ברזל וחומרים נוגדי חמצון. בארטישוק יש חומר הנקרא סילימארין, שהוא לא רק נוגד חימצון ונוגד דלקות – הוא גם ממריץ את סילוק הרעלים מהגוף. למעשה, אני לא מכיר מקור תזונתי אחר לסילימארין.

את הפול יש כל מיני דרכים לבשל. אני מעדיף בישול קצר מאוד ששומר על הגוון הירוק ועל הטעם העדין שלו. ולארטישוק אני תמיד אוהב לחבר תימין ולימון.

• כופתאות בשר עם לבבות ארטישוק, פול ירוק, לימון ותימין

תוספת נהדרת לאורז בליל הסדר, משהו ירוק וחמצמץ שירענן את הבטן אחרי הקניידלך.

החומרים הדרושים:

250 גרם בשר בקר רזה טחון פעמיים.

1 כף קמח מצה.

קמצוץ קינמון טחון.

2 כוסות של פולי פול ירוק טריים.

6 לבבות ארטישוק נקיים וחצויים (יש קפואים, אך הטעם של הטריים שחתכתם לבד בעמל לא קטן הוא עז יותר).

2 שיני שום מעוכות.

2 ענפי תימין טרי.

מיץ מחצי לימון.

1 כף פטרוזיליה קצוצה.

⅓ כוס שמן זית.

מלח ופלפל שחור לתיבול.

אופן ההכנה:

מערבבים היטב את הבשר עם קמח המצה והקינמון. מתבלים במלח ובפלפל שחור. בידיים משומנות מגלגלים קציצות קטנות בקוטר של כשני סנטימטרים כל אחת, ומכניסים למקרר.

מניחים סיר רחב ושטוח על האש ומחממים את השמן. מכניסים פנימה את השום ואת לבבות הארטישוק. מאדים בחום בינוני כחמש דקות. מוסיפים את מיץ הלימון, התימין ושתי כוסות מים.

מביאים לרתיחה ומתבלים במלח ובפלפל שחור. מניחים את הקציצות, אחת אחת, בעדינות, בתוך הנוזל. מנמיכים את האש ומבשלים ברתיחה עדינה עוד 20 דקות.

טיפ: עד לשלב זה אפשר להכין מספר שעות מראש ולשמור בקירור!

כחצי שעה לפני ההגשה, מחממים את התבשיל ומביאים לרתיחה עדינה, מוסיפים את הפול הירוק ומבשלים עוד חמש דקות ברתיחה עדינה. בודקים את התיבול ומוסיפים מלח ולימון, לפי הטעם האישי.

מעבירים לצלחת הגשה רחבה ומפזרים פטרוזיליה טרייה קצוצה מלמעלה.

בחזרה למעלה

• עוגת קוקוס ושוקולד-שקדים לפסח

עוגה שווה שעושים בקלי קלות

החומרים הדרושים להכנת הבסיס:

5 חלבונים.

1 כוס סוכר.

150 גרם קוקוס טחון.

החומרים הדרושים לציפוי השוקולד:

200 גרם שוקולד מריר משובח שבור לקוביות.

250 מיליליטר שמנת מתוקה.

5 חלמונים.

4 כפות שקדים קלויים ושבורים גס.

1 כף סוכר.

אופן הכנת הבסיס:

מקציפים את החלבונים והסוכר במערבל עד שמתקבל קצף קשה ומבריק, מוסיפים את הקוקוס ומערבבים בעדינות.

משמנים תבנית קפיצית בקוטר של 26 סנטימטרים, מוזגים את התערובת לתבנית ומשטחים אותה בעדינות.

מכניסים לתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות למשך 20 דקות. החלק העליון של הבסיס צריך להיות נוקשה. מוציאים מהתנור ומקררים בחוץ.

אופן הכנת ציפוי השוקולד:

ממיסים את השוקולד בקערת זכוכית או נירוסטה המונחת על סיר מים רותחים. כשהשוקולד נמס לגמרי, מורידים את הקערה מהאש וטורפים פנימה את החלמונים אחד אחד, בזהירות (שלא יהפכו לחביתה!) עד אשר הם נבלעים בשוקולד.

מקציפים את השמנת והסוכר עד לקבלת קצף יציב ומערבבים אותו בעדינות ("מקפלים פנימה") ביחד עם השקדים והשוקולד.

יוצקים את התערובת על הבסיס האפוי, מכסים בניילון ניצמד ומכניסים למקרר למשך ארבע שעות לפחות.

אם החלטתם לקחת את העוגה אתכם לביקור משפחתי, הכניסו אותה קודם למקפיא למשך שעה.

מגישים את העוגה קרה.

יאמי.

בחזרה למעלה

דודו בן-יתח הוא שף, צלם, עורך וידאו ועוד כמה וכמה דברים. הוא מתגורר סמוך לכתף הכרמל