יום שני. בחוץ אפור וגשום, אני עמל על תפריט לערב. שגרה. בשעה שלוש צלצול הטלפון מפר את השקט. על הקו מ' (בהיסטריה).
מ' שלנו הוא ברוקר מצליח, שחי בדירה מעוצבת בלב תל-אביב סיטי. כשהוא צריך לאכול, הוא הולך למסעדה או מזמין הביתה. ה"בפנים" של המקרר שלו שואב אותך פנימה מעוצמת הוואקום, אבל את הקפה שלו הוא לוקח מאוד ברצינות: תערובת ברזילאית נטחנת במיוחד עבורו, מכונת קפה חדישה מפארת את השיש. חוץ מזה, ומעוד כמה צלחות וכוסות, אין כלום במטבח.
מ' נשמע נרגש. "תשמע", הוא אומר, "אתמול הכרתי מישהי שחבל”ז. כל מה שחלמתי עליו. פצצה, חכמה, מצחיקה. דיברנו שעות".
"רגע רגע", עצרתי אותו. "את הסיפור הזה שמענו כבר. הפעם אחרונה, אם אני לא מאוד טועה, היתה לפני שבוע, ואני לא ממש רוצה להזכיר לך איך זה נגמר".
- "לא, לא, לא", הוא קוטע אותי. "הפעם זה משהו אחר".
- "יופי, מותק. אני שמח. אבל למה אני חייב לשמוע על זה עכשיו?"
- "כי הזמנתי אותה לארוחה".
- "נו, אז קח אותה לאחד מהמקומות הקבועים שלך. מה הסיפור?"
- "אתה לא מבין. היא לא רוצה מסעדה, היא רוצה ארוחת ערב אצלי בבית".
- "נשמע יותר מסבבה. שיחקת אותה. תזמין מהביסטרו החביב עליך את הכל כולל כלים וסגרת עניין".
- "נראה לי שלא הבנת את גודל התקלה", מייבב מ' בייאוש, "איכשהו היא קיבלה את הרושם שאני מבין באוכל מהצד של 'איך להכין אותו'. נראה לי שזה סוג של מבחן, משהו שקשור לכמה אני טיפוס ביתי או משהו. ואני חייב לעבור. אתה לא מבין מה מונח פה על כפות המאזניים..."
ואני, הרי יש לי לב חם, והייאוש וחוסר האונים של מ' - ועתיד יחסיו עם ע' - נגעו ללבי. האמת, טוב לדעת שיש לי משהו לתרום לרווק האולטימטיבי בענייני בנות. וחוץ מזה, אני אוהב אתגרים.
- "תקשיב לי טוב, ותעשה מה שאני אומר. קח סיר"...
מהצד האחר של השפופרת השתררה דממה.
- "מה סיר, איזה סיר? בקושי כף לבחוש יש לי. אני לא זוכר מתי פתחתי ארון במטבח. אין לי מושג איך מדליקים את הגז. בחייאת דודו, תציל אותי. תקפוץ, תבשל משהו קטן ונסגור עניין".
- "תשכח מזה, נשמה. אני את העבודה על האשה שלי כבר גמרתי מזמן. כל-כך מזמן שאני לא זוכר אפילו איך זה הצליח. הגיע הזמן שתתחיל להזיע בשביל הנשים שלך. אני מוכן לעזור, אבל בדרך שלי: קפוץ לשכנה, תביא סיר. גדול. כבד. סיר מעלה אדים, שמפיץ ריחות בבית, הוא הסט המושלם לכיבוש. אתה תכין תבשיל ביתי, אוכל שמיועד לאנשים שבא להם לאכול ולהתחמם - ולא לאגו של טבחים. הפעם אתה תעשה את זה כמו שצריך: תלך לקנות לפי רשימה, תבחר טוב-טוב את הירקות. באהבה אין קיצורי דרך. וגם במטבח לא".
את הפרטים אני אחסוך מכם (לי לא היה כזה מזל), רק אומר שבשבוע הבא אנחנו מוזמנים. הפעם הם מבשלים יחד.
ואם אתה נתקל במצב דומה, וגם אתם, כמו מ', "קלולס במטבח" – להלן המדריך המלא. אגב, זה טוב גם בתור רמז! שלחי לו את הכתבה במייל, נראה אותו עומד באתגר...
לכתבה הבאה: דודו מציל את המצב!