איזה דיכאון: כל מה
שרצית לדעת עליו

מהו הטיפול הפסיכולוגי?
ישנן גישות פסיכולוגיות רבות שעוזרות לאנשים בדיכאון להחלים. פסיכותרפיה מציעה לאנשים את האפשרות לזהות את הגורמים שהביאו לדיכאון שלהם ולטפל בסיבות הפסיכולוגיות, ההתנהגותיות והבינאישיות שגרמו לדיכאון. אחת מהגישות הפסיכולוגיות הנפוצות לטיפול בדיכאון נקראת טיפול קוגניטיבי־התנהגותי CBT (Cognitive behavior therapy). בטיפול זה המטפל מתמקד על השפעתם של מחשבות בעייתיות של המטופל, על התנהגותו הנוכחית ועל תפקודו העתידי.

CBT נועד להעריך, לאתגר ולשנות את המחשבות והאמונות הבעייתיות. בשיטת טיפול זו המטפל שם דגש רב על "שיעורי בית" ופעילויות המתרחשות מחוץ לחדר הטיפול.

אין שיטה פסיכולוגית אחת שנחשבת ליעילה על פני האחרות. מחקרים הראו שפעמים רבות דווקא אישיות המטפל וטיב הקשר שנוצר עימו מנבאים בצורה טובה את הצלחת הטיפול יותר מגישתו התיאורטית של המטפל.
מהו התקף חרדה? לחץ/י כאן כדי לדעת מה ההבדל בין התקף חרדה להפרעת חרדה

מהו הטיפול התרופתי?
ישנם סוגים שונים של תרופות אנטי דיכאוניות, כולן עובדות על עיקרון העלאת רמת נוירו טרנסמיטורים (מוליכים עצביים) מסוימים במוח (בדרך כלל סרוטונין, נוראפינפרין ודופאמין).
פורום דיכאון וחרדה לחץ/י כאן כדי להתייעץ עם מנהלי הפורום שלנו

קבוצת התרופות הפופולריות לדיכאון היא SSRI
(Serotonin reuptake inhibitors). התרופות ממשפחה זאת מעלות את רמת הסרוטונין במוח במנגנון של עיכוב הקליטה והפירוק של רמת הסרוטונין. התרופות הראשונות מסוג זה ששווקו בארצות הברית היו הפרוזאק (Fluoxetine, אפקטין, פלוטין, פרוזק, פריזמה), הסרטראלין
(Sertraline, לוסטראל, סרטראלין, זולופט), והפארוקסטין (Paroxetine, סרוקסט, פקסיל, פאקסט), שהגיעו מעט אחר כך.

כיום יש בסדרה זו מספר רב של תרופות המשווקות בשמות שונים: פרוזאק (Fluoxetine, אפקטין, פלוטין, פרוזק, פריזמה), סרטראלין
(Sertraline, לוסטראל, סרטראלין, זולופט), סיפרמיל (Citalopram, סיפרמיל, רסיטל), פלובוקסאמין (Fluvoxamine, פבוקסיל), אסציטאלופראם (Escitalopram, ציפרלקס, אסטו, אסציטאלופרם טבע), פארוקסטין
(Paroxetine, סרוקסט, פקסיל, פאקסט).

מה עם תופעות לוואי?
תופעות הלוואי מועטות, וכוללות בעיקר בחילות, החולפות כעבור כשבועיים לאחר התחלת הטיפול, והפרעות בתפקוד המיני (בעיקר עיכוב בשפיכה).

קבוצות נוספות של תרופות לטיפול בדיכאון כוללות את משפחת ה־SNRI
(Serotonin Norepinephrine Reuptake Inhibitor) – תרופות ממשפחה זו עובדות במנגנון של עיכוב הקליטה והפירוק גם של הסרוטונין וגם של הנוירואפינפרין. לרוב משתמשים בקבוצת תרופות זו כאשר התגובה לתרופות ממשפחת ה־SSRI אינה משביעת רצון, או כאשר יש מרכיב חרדתי בולט.

התרופות השייכות לקבוצה זו כוללות:
ונלאפקסין (Venlafaxine Hydrochloride, ויאפקס, ונלה, אפקסור), מילנציפראם
(Milnacipran, איקסל).

גם כאן, בדומה לקבוצת ה־SSRI, תופעות הלוואי מועטות, וכוללות בעיקר בחילות, החולפות כעבור כשבועיים לאחר התחלת הטיפול, והפרעות בתפקוד המיני (בעיקר עיכוב בשפיכה).

קבוצת תרופות אחרת, ותיקה, נקראת משפחת התרופות הטריציקליות. גם כאן דרך הפעולה של התרופה היא העלאת הרמה של סרוטונין ונוראפינפרין על ידי עיכוב תהליך הספיגה מחדש של הסרוטונין ונוראפינפרין במוח, אבל לקבוצה הזו יש יותר תופעות לוואי הכוללות יובש בפה, הפרעות במתן שתן, הפרעות קצב לב ושינויים בלחץ הדם, ולכן השימוש בהם מועט יחסית, וכקו ראשון הטיפול המועדף הוא טיפול בתרופות ממשפחת ה־SSRI.

התרופות השייכות לקבוצה זו כוללות אנאפרניל
(Clomipramine, אנאפרניל, מרוניל), טופרניל
(Imipramine, טופרניל, פרימוניל), אלטרול
(Amitriptyline, אלטרול, אלטרולט, טריפטל), נורטילין (Nortriptyline, נורטילין), דסיפראמין.

מה לגבי טיפול בתרופות על בסיס צמחי מרפא?
בשנים האחרונות הובע עניין רב בשימוש בצמחי מרפא לצורך טיפול בדיכאון ובחרדה. המרכיב הצמחי שנמצא בשימוש הוא צמח שנקרא בלטינית היפריקום (ובעברית פרח הפרע). הצמח משמש בעיקר לטיפול בדיכאון קל ובחרדה מתונה. התרופה המשווקת בישראל שמכילה את הצמח נקראת רמוטיב (St. John’s Wort, רמוטיב).

מנגנון הפעולה של התרופה מתבסס על כך, שמרכיבי הצמח (כמו היפריצין, היפרפורין, פלבנואידים) משפיעים במשולב על פעילות מספר מסלולים עצביים שונים המוליכים סרוטונין, נוראדרנלין, דופמין, גאבא וגלוטמט. רוב תופעות הלוואי הן קלות ולרוב חולפות. תופעות לוואי בשכיחות נמוכה: הפרעות במערכת העיכול (בעיקר כאבי בטן), יובש בפה ואדמומיות בעור.

טיפול חשמלי ECT
טיפול חשמלי היא דרך יעילה לטיפול באנשים הלוקים בדיכאון חמור שאינו מגיב לטיפול בתרופות אנטי דיכאוניות, או בחולים שסובלים מתופעות לוואי חמורות כתוצאה מהטיפול התרופתי, או בחולים הסובלים מדיכאון כה חריף שיש לשפר את מצבם במהירות.

אין עדות לנזק מוחי כתוצאה מ־ECT. יחד עם זאת, ECT גורם לבעיות זיכרון זמניות לאחר הטיפול שעלולות להימשך אף מספר חודשים. חלק מהמטופלים מתלוננים על בעיות זיכרון שנמשכות זמן רב יותר, אם כי לא נמצאה עדות לכך במבחנים פסיכולוגיים.

מי מוסמך לטפל?
ניתן בהחלט לפנות לרופא משפחה לייעוץ ראשוני כאשר עולה החשד לדיכאון, ורופא משפחה מוסמך לטפל בדיכאון ולרשום מרשמים לתרופות נוגדות דיכאון. במקרים המסובכים יותר, לדוגמה כאשר מדובר בדיכאון מאוד חמור, במחלות פסיכיאטריות נלוות, או בחוסר תגובה מספקת לטיפול תרופתי, רופא המשפחה יפנה את המטופל לפסיכיאטר. במקביל, כאמור, מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי לשיחות.

טיפול תרופתי או שיחתי?
השילוב היעיל ביותר הוא טיפול תרופתי במקביל לטיפול פסיכולוגי. במקרים של דיכאון ברמת חומרה קלה ניתן לטפל בעזרת טיפול פסיכולוגי בלבד. כמובן שבכל טיפול תרופתי יש מידה מסוימת של תופעות לוואי אולם התרופות החדשות שפורטו הן בעלות פרופיל בטיחותי גבוה ותופעות לוואי מעטות, כך שלסיכום, בשיקולי התועלת והמחיר בלקיחת תרופות נוגדות דיכאון יש לחיוב משקל רב יותר מהשלילה.

מה קורה כשזה מסתבך?
בצורתו הקיצונית ביותר דיכאון יכול לגרום לאובדנות, ולפי הערכות ארגון הבריאות העולמי כמיליון איש מתאבדים בעולם מדי שנה.

איך עוד אפשר לעזור?
התמיכה הסביבתית (משפחה, חברים) יכולה לעזור בצורה משמעותית ביותר. העזרה יכולה להתבטא קודם כל על ידי עידודו של הסובל לפנות לעזרה מקצועית.

חשוב מאוד לעודד את הסובל מדיכאון לקחת את הטיפול התרופתי בזמן, ולפעמים אפילו כדאי לפקח אחר נטילת התרופות – וזאת מאחר ובמצבים דיכאוניים יש נטייה לפאסיביות שעלולה לחבל בטיפול.

מאוד עוזר גם לעודד להתאמן בטכניקות ההתמודדות והשיטות לפתרון בעיות שנלמדו במסגרת הפסיכותרפיה.

החיים לצד הדיכאון
לפעמים החיים לצד אדם דיכאוני יכולים להיות קשים מאוד ושוחקים, ולהביא לתחושות של חוסר אונים ואובדן. במקרים כאלה תרפיה משפחתית או זוגית יכולה למצוא דרכים משותפות ויעילות יותר להתמודדות, ולשפר גם את חייו של הסובל מדיכאון וגם את חייהם של סביבתו הקרובה.

התמיכה הרגשית בחולה יכולה מאוד לעזור לו. ההרגשה שיש מי שמבין, מי שמביע אמפתיה, מעודד וסובלני, חשובה מאוד לתהליך ההבראה. מומלץ להזמין את האדם המדוכא להצטרף לפעילויות שבעבר הסבו לו הנאה (תחביבים, ספורט, פעילויות דת), ולא להתאכזב אם הוא דוחה את ההצעות שוב ושוב. יש לעודד השתתפות אבל לעשות זאת בהדרגה. האדם המדוכא זקוק לחברה, אך יותר מדי דרישות עלולות להגביר אצלו את תחושת הכישלון.

משפחות רבות מתקשות להבין שדיכאון היא מחלה ככל המחלות. כשם שנדרשת תמיכה כאשר בן משפחה חולה בדלקת ריאות או עובר ניתוח, כך גם יש להכיר בעובדה שדיכאון היא מחלה ככל המחלות, שדורשת טיפול ותמיכה.

כתבות נוספות על דיכאון באתר כללית:

• דיכאון אחרי לידה: את לא לבד

• דיכאון: בואו נדבר על זה

• איך הדיכאון יוצא מהמיטה

• תרופות לדיכאון ועוצמת השלד

• אל תתנו לדיכאון לגדול עם הילד שלכם

• תרופות נגד דיכאון לצעירים: הסיכוי גדול מהסיכון

• מה לעשות כדי שהדכדוך לא יהפוך לדיכאון אחרי לידה

• הם יורים גם בעצמם