ד"ר פלג...
איה.
איה. תגידי את האמת. אני יודעת שלא בריא לעשן, אבל זה באמת כל-כך נורא לעשן סיגריה אחת או שתיים ביום?
כן.
באמת? עד כדי כך נורא? זה לא עדיף מאשר לחסל חבילה שלמה של עוגיות, ככה ליד הקפה?
כן. זה עד כדי כך נורא.
למה?
קודם כל אין חיה כזאת "רק סיגריה אחת ביום". עישון הוא הרגל ממכר, גם מבחינה פיזית וגם מבחינה התנהגותית. אפשר להתחיל בסיגריה אחת ביום, אבל מהר מאוד מעלים את מספר הסיגריות שמעשנים, כי הגוף דורש את זה. אבל לפני שאנחנו מתחילות לדבר על ההתמכרות עצמה, אני רוצה להדגיש שגם בן אדם שמצליח לעשן רק סיגריה אחת ביום לאורך שנים, גם אז זה מזיק.
אבל אומרים שבכמויות כאלה קטנות, הגוף מנקה את עצמו מכל הרעלים.
מי אומר?
הרבה אנשים, אפילו רופאים.
אולי רופאים שמעשנים... אבל אני אומרת לך שזה לא נכון. מבחינה בריאותית, כל סיגריה מזיקה. יותר מזה, כל שאכטה מזיקה.
תפרטי.
בכל סיגריה יש 5,000 חומרים מזיקים. יש את הניקוטין, שהוא חומר ממכר, יש אמוניה, שהיא רעל שמוחדר לסיגריות, כיוון שבשילוב עם הניקוטין, היא גורמת להתעוררות של מערכת העצבים תוך שש עד שמונה שניות.
אח... אבל איזה כיף זה.
יש 70 חומרים מסרטנים בכל סיגריה, ויש את העשן שמכביד על נשימה... יש אין סוף תחלואים, שגורמים לירידה באיכות החיים ולמוות. ממש כיף!
בקיצור את אומרת שגם סיגריה אחת ביום זה רע.
רע מאוד! נזקי עישון מצטברים מכל סיגריה וכל סיגריה מקצרת את החיים.
טוב, אחרי שניפצנו את המיתוס הזה, בואי נדבר על עוד סוגיה, שאולי היא מיתוס ואולי לא. מה עדיף, הנזק שנגרם מעישון, או הנזק שנגרם מכך שעולים עשרה קילו כשמפסיקים לעשן.
קודם כל לא חייבים לעלות עשרה קילו כשמפסיקים לעשן. לא חייבים לעלות בכלל. בסדנאות לגמילה מעישון, אנחנו שמים דגש גדול על הימנעות מהשמנת יתר ודרכים לעקוף את התופעה.
אני מרגישה שמתחבא פה איזשהו אבל...
נכון. כי גם אם עלית עשרה קילו כיוון שהפסקת לעשן, זה עדיף. גם לעלות 23 קילו עדיף על-פני עישון סיגריות. רק אם עלית 40 קילו, הנזק הגופני שנגרם לך מתחיל להשתוות לנזק מעישון, ותסכימי איתי שלעלות 40 קילו זה קצת קיצוני.
את שואלת אותי? אני, אם אני מגלה שעליתי קילו אחד אני נכנסת ללחץ, אז 40... זה ממש מפחיד!
בואי נדבר באמת קצת על פחד. פחד הוא המחסום העיקרי בגמילה מעישון. פחד מהשמנה, פחד מכישלון. אבל לא צריך לפחד מזה, ובטח שלא צריך לעבור את זה לבד. היום יש כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות כדי להקל על התהליך.
יש סדנאות גמילה שמציעות הנחייה מקצועית, יש קבוצות תמיכה שבהן כולם נמצאים באותו שלב של התהליך ונעזרים זה בזה. נותנים שם טיפים אחד לשני, ועצם העובדה שבחורה או בחור מרגישים שהם במסגרת, ושהם יצטרכו "לתת את הדין" על מה שעשו במהלך השבוע שחלף, זה גם עוזר.
עוזר ומלחיץ הייתי אומרת...
לא. ממש לא. המסר העיקרי הוא שיש לאן לפנות. יש לנו שיטות, יש לנו טכניקות, וכל אחד יכול למצוא את שיטת הגמילה שהכי מתאימה לה או לו. חוץ מזה שיש גם טיפולים תרופתיים. היום אנחנו נעזרים בתרופת מרשם שנקראת זייבן, שזו תרופה שבולמת את בולמוס האכילה, ואחד היתרונות שלה הוא שהיא מדכאת גם את החשק לניקוטין.
מה עוד עושים בסדנה לגמילה מעישון?
קודם כל אנחנו לומדים איזה סוג של מעשנת את. למה את מעשנת, מתי, כמה וכולי...
איזה סוג של מעשנת אני?
בחורה או בחור שמעשנים חפיסת סיגריות ביום, לא עושים את זה מתוך הנאה או מתוך אהבה לסיגריה. הם מעשנים מתוך הרגל. יש כאלה שמעשנים כשהם במתח, יש אנשים שמעשנים אחרי האוכל, בטענה שזה "עוזר להם להוריד את האוכל", יש את אלה שלהם אנו קוראים Social Smokers, שמעשנים בעיקר באירועים חברתיים. לכל הרגל ולכל בעיה, יש אלטרנטיבה.
אוקיי, נניח שאני מעשנת ומישהו נורא, אבל נורא, הכעיס אותי. בא לי להרוג אותו, אני מרגישה שאני עוד רגע מתפוצצת. הדבר היחיד שירגיע אותי עכשיו, זה אם אני ארד למטה לעשן. איזו האלטרנטיבה את יכולה להציע לי במצב כזה?
אה, זאת דוגמה מצוינת.
Tell me about it...
אם את נורא עצבנית ואת חייבת משהו כדי להירגע, הדבר האחרון שאת רוצה לעשות זה לעשן. הסיגריה רק תעלה את רמת המתח שלך, כי יש בה חומרים שמגרים ומעוררים את מערכת העצבים.
אז מה מרגיע אותי?
מה שמרגיע אותך זה שאת מפסיקה את מה שאת עושה, יוצאת החוצה לאוויר ומבצעת פעולה מסוימת שקוטעת את התקף הכעס שלך. באותה מידה את יכולה לצאת החוצה עם כוס מים ביד, לקחת כמה נשימות עמוקות, לשתות קצת מים ולהירגע.
זה בדיוק כמו העקרון של לעיסת מסטיק אחרי האוכל. זה לא ה"אורביט" שמנקה לך את השיניים, זו פעולת הלעיסה שמשחררת רוק ששוטף את הפה. את אותו אפקט "ניקוי שיניים" היית מקבלת גם לו היית לועסת צמיג מסריח של סמיטריילר. אותו דבר עם הסיגריה.
די...
הכל נכון.
ולמי שרגיל לעשן אחרי האוכל?
אני ממליצה פשוט לקום מהשולחן מיד עם תום הארוחה, ולפנות לעיסוקים אחרים. לא להשתהות ליד השולחן, כי אז את או אתה שמים את עצמכם בסיטואציה של עישון שקשה מאוד לדחות את סיפוקה.
ולחברינו ה-Social Smokers, מה עושים כשיושבים בבר וכולם מסביב מעשנים?
בהתחלה הכי טוב להימנע מהמקומות האלה. אם קשה לראות את כולם מעשנים מסביב ואת או אתה מתים לסיגריה עם הדרינק, פשוט אל תלכו לברים בשלב הראשון של תהליך הגמילה. בשלב מאוחר יותר, כשהשתחררתם כבר מההרגל, תוכלו ללכת לברים בלי שום בעיה.
אבל אולי אז העשן יפריע לי.
אולי עד אז כבר יתחילו לאכוף את החוק שאוסר לעשן במקומות ציבוריים, ואז לא תהיה לך בעיה.
אולי באמת. אבל רגע, שכחתי שאני בכלל לא מעשנת.
איה פלג היא ד"ר לאפידימולוגיה ומתמחה ברפואה מונעת ובגמילה מעישון. במסגרת שירותי בריאות כללית היא מעבירה סדנאות גמילה מעישון ברחבי הארץ ועוסקת בהדרכה, בהוראה ובטיפול אישי
דנה אשל כותבת ב"20 פלוס" על נושאי גוף ונפש