• כמה מילות הסתייגות חשובות. לחצי כאן
נתחיל בחדשות הרעות: אין בדיקה שמסוגלת לגלות סרטן את השד במאה אחוזים של המקרים! טעויות קרו, קורות ויקרו גם בעתיד.
פתיחה אופטימית... אז מה החדשות הטובות כאן?
החדשות הטובות הן ששילוב של בדיקה עצמית פעם בחודש, המלווה בבדיקת רופא פעם בשנה, הוא השילוב שמאפשר לגלות את רוב מקרי סרטן השד בשלבים מוקדמים, שבהם הטיפול יעיל מאוד. וכשאת חושדת במשהו, ופונה לרופא או לרופאה, הם יכולים לשלוח אותך לבדיקות מקיפות יותר באמצעי הדמיה (ממוגרפיה, או אולטרה סאונד) כדי לברר בדיוק מה מצבך.
למעשה, השילוב של תשומת הלב האישית שתעניקי לצמד העופרים, ותשומת הלב המקצועית של הרופא, או הרופאה, הם קו ההגנה החשוב ביותר שלך! לבדיקה עצמית דרושות דקות ספורות בלבד ולא צריך להזמין לשם כך תור במיוחד אצל הרופא, או הרופאה.
אני לבד? מה אני מבינה ברפואה?
את אולי לא מבינה הרבה ברפואה, אבל הבדיקה העצמית היא הבדיקה החשובה ביותר לגילוי מוקדם של סרטן השד.
פשוט ככה?
פשוט ככה!
למה?
משתי סיבות עיקריות:
1. בעת מישוש השדיים, תחושת האצבעות שלך טובה ואמינה יותר מתחושת הרופא או הרופאה, כיוון שאת מרגישה את השד לא רק באמצעות האצבעות, אלא גם "מבפנים", מעצם הנגיעה בשדיים. לא הרופא ולא הרופאה יכולים לחוש זאת במקומך.
2. הרופא או הרופאה בודקים עשרות ומאות שדיים בשנה. את בודקת רק את שלך, ובפרקי זמן קצרים יותר (פעם בחודש). לכן, את מסוגלת להרגיש כל שינוי עוד בתחילתו! זה קצת דומה ליכולת של עיוורים להכיר כל חפץ בסביבתם הקרובה בעזרת חוש המישוש שלהם. באותו אופן, כדאי שגם את תכירי את שדייך במישוש, כדי לעלות על כל שינוי שעלול להתרחש בהם בעתיד.
דוקטור, הבהלת אותי. מעכשיו אני בודקת כל יום.
לא טוב.
למה?
כי אם תבדקי את עצמך כל יום לא תרגישי שום הבדל מיום ליום. פעם בחודש זה לגמרי מספיק.
רגע, בעצם - למה חשוב לבדוק בכלל? אני צעירה ובריאה וזו בעיה של נשים, איך נגיד, מבוגרות יותר, לא?...
האחוזים של נשים שילקו בסרטן השד במהלך חייהן, בגילאים שונים, הם גבוהים. סטטיסטית, אשה אחת מכל תשע עד 12 נשים תחלה במחלה. אל תטעי, זהו אחוז גבוה מאוד. לכן יש להתייחס למחלה בכובד ראש. מה גם שסרטן השד, ברוב המקרים, גדל בלי לגרום לכאבים. ברוב המקרים שבהם מופיעים כאבים בשדיים המקור שלהם הוא בבעיות הורמונליות, בשימוש בגלולות, או בהופעת ציסטות בשד.
בתכל'ס, מה עושים?
שדיים הם אברים חיצוניים. לכן את יכולה לבדוק לעצמך את הציצי וכל מה שנחוץ לדעת הוא:
1) לדעת מתי לחפש.
2) לדעת מה לחפש.
3) לדעת איך לחפש.
מתי לחפש באמת?
אצל נשים עם מחזור סדיר, כמו רוב הנשים הצעירות, עדיף לבצע את הבדיקה העצמית ביומיים שלאחר גמר המחזור.
למה?
כי אז השדיים פחות גדושים ופחות רגישים למישוש.
ואם אין מחזור?
אז כדאי לקבוע יום מסוים (למשל, כל ראשון לחודש או ביום האחרון של כל חודש, או כל יום אחר שתזכרי בקלות) - ולבצע את הבדיקה.
מה לחפש?
לרוב, יש הבדלים בולטים בין גידולים סרטניים ולא-סרטניים בשד. הגידולים הלא-סרטניים (ויהא גודלם אשר יהא), הם לרוב עגולים או אליפטיים. כלומר: יש להם גבול חד וברור. בנוסף, ניתן "להזיז" אותם בקלות לכל כיוון ופעמים רבות הם רגישים מאוד וכואבים (בעיקר כשמדובר בציסטות).
לעומתם, גידולים סרטניים בשד גדלים תוך כדי חדירה לרקמת השד, הם לא "זזים" בנקל לכל הכיוונים ובנוסף לכך הם לרוב נוקשים, ללא גבול חד וברור ומקובעים בתוך השד.
איך לחפש?
מרחי על כפות ידייך קרם גוף או קרם ידיים. הקרם גורם להחלקת האצבעות על פני שטח השדיים ומשפר את היכולת שלך להרגיש גושים בתוך השד.
כעת שבי מול המראה והסתכלי על שדייך מלמעלה וגם במראה – פעם אחת כשידייך למטה ופעם אחת כשידייך מורמות. בדקי אם את מבחינה בשינויים בצורה החיצונית של השדיים, ובעיקר – האם יש שקע בעור או בפטמה והאם הפטמות בחוץ, או שאחת מהן "נכנסת פנימה" (כאילו שמשהו מושך את העור או הפטמה, פנימה). שקע בעור, או שקיעת הפטמה, עלולים להיות סימן להתפתחות גידול סרטני מתחת לאיזור השקע.
כעת, לחצי על הפטמות מכל הצדדים בניסיון לסחוט אותן. גם אם אינך מניקה כעת (או אפילו לא חושבת להניק בעשור הקרוב...), עלולה לצאת הפרשה מועטה (לבנה, צהובה או שקופה). אין זה ביטוי לבעיה רצינית. עם זאת, אם לאחר סחיטת הפטמות יוצא דם, או נוזל בצבע כהה – מומלץ לפנות מייד לרופא או לרופאה, לבדיקה. שימי לב – הופעה של נוזל כזה אינה בהכרח ביטוי לגידול סרטני, אך יש לשלול זאת!
כעת, שכבי על הגב, הרימי יד אחת ושימי אותה מתחת לראש. עם היד השנייה מששי את השד הנגדי ליד שמונחת תחת הראש. מששי את השד בתנועות ספיראליות מבפנים החוצה (או להיפך, איך שנוח לך) תוך כדי חיפוש אחר גושים בשד, במיוחד כאלה שלא היו שם קודם לכן. לאחר מכן, הניחי את היד השנייה מתחת לראש, ובדקי את השד הנגדי עם היד האחרת בדיוק באותו האופן.
בבדיקה שביצעת עד כה, מיששת את שדייך כנגד הצלעות. עכשיו, בדקי את שדייך בישיבה, בשתי הידיים. מששי כל שד בנפרד כשאת מחזיקה אותם כך: האגודל בצד אחד של השד ויתר האצבעות בצד האחר שלו. זהו.
זו כל הבדיקה?
פשוט, לא? זכרי לחזור עליה כל חודש.
ואם נדמה לי שגיליתי משהו?
אם נדמה לך שגילית משהו, פני לרופא או רופאת המשפחה שלך, או ישירות לרופא או רופאת נשים. לחצי כאן להזמנת תור אצל רופא או רופאת נשים.
מה עוד?
עשי משהו חיובי והפיצי את הכתבה הזו בין כל החברות שלך.
למה?
כי ככה אולי תצילי את החיים של החברה הכי טובה שלך.
יש לך עוד שאלה? את מוזמנת להתייעץ עם רופא הנשים שלנו, ד"ר בני שכטר, בפורום הסקס הגדול של צחי, או עם ד"ר דנה פלורנטין וד"ר ריבי בן-דור בפורום "עזוב אותך מרופא..." – פורום רפואת המשפחה שלנו.
ח כמה מילות הסתייגות חשובות:
בשלושה מחקרים עולמיים גדולים, שעקבו אחר מאות אלפי נשים באופן אקראי, לא נמצאו הבדלים באחוז ההחלמה מסרטן השד והתמותה ממנו בין נשים שעברו הדרכה בבדיקה עצמית ובדיקה תקופתית - לבין נשים שלא בדקו את עצמן כלל. לפיכך, ההמלצה הגורפת של רשויות הבריאות בישראל על בדיקה עצמית - בוטלה. עם זאת, רופאים רבים עדיין ממליצים עליה, ומהמחקרים עולה שהבדיקה העצמית מיטיבה בעיקר עם נשים משכילות, שיודעות כיצד לבצע אותה. אם את מעוניינת לבצע את הבדיקה העצמית, פעלי לפי ההנחיות שבכתבה.
בחזרה למעלה