• תכל'ס, עזבו אותי מכתבות, לאן פונים? השימושון המלא
מה זו "סטיגמה"?
תופעה המתבטאת בכך שאדם או קבוצת אנשים בעלי תכונה מסוימת נדחים, לעיתים בקיצוניות, על־ידי החברה שבה הם חיים ופועלים – כתוצאה ישירה מהיותם בעלי אותה תכונה.
המקור של המילה סטיגמה הוא יווני. ביוון העתיקה היתה הסטיגמה סוג של כתובת־קעקע שקועקעה או נצרבה בעורם של פושעים, עבדים ובוגדים כדי לסמל אותם בצורה ברורה כאנשים פגומים ובלתי־מוסריים, שמהם יש להתרחק.
בעולמנו אנו, הסטיגמה הפכה ל"סימון חברתי", תיוג־שלילי של אדם או קבוצה של אנשים כ"שונה" או "שונים". תיוג־שלילי כזה מעורר רתיעה, הופך אותה לגיטימית ומקובלת וגורם לבידודם של הסובלים מהסטיגמה "מחוץ למחנה". מחלות רבות, כמו סרטן או אפילפסיה, היו בעבר מקור לסטיגמות חברתיות שהחולים בהן סבלו מהן עד למאוד. אך בעוד היחס למחלות אלה אינו מעורר עוד סטיגמות ורתיעה (ולכל הפחות מעורר הרבה פחות סטיגמות ורתיעה), הפרעות נפשיות, מחלות נפשיות וקשיי הסתגלות נותרו בין המצבים הרפואיים הכי מעוררי סטיגמה שיש.
לאן מובילות סטיגמות?
הן עלולות להוביל לא רק לרתיעה אלא גם לסוגים שונים של אפליה חברתית וכתוצאה ממנה להסתגרות אישית.
למעשה, מומחים רבים מאמינים, כי אצל אנשים הסובלים מהפרעות וממחלות נפשיות או מקשיי הסתגלות הסטיגמה היא, ככל הנראה, המכשול הגדול ביותר העומד בינם לבין שיפור משמעותי של איכות־החיים והחיים עצמם. המציאות העגומה היא שכ-80% מאלה לא פונים כלל לטיפול.
איך נוצרת סטיגמה?
לסטיגמה שממנה סובלים הלוקים בהפרעות נפשיות, במחלות נפשיות ובקשיי הסתגלות ארבעה מרכיבים:
• תיוג של הסובלים מההפרעה או מהמחלה כ"חולים".
• יצירת הכללות פשטניות וגורפות על אותם "חולים".
• יצירת אבחנה ברורה "בינינו" ("הבריאים" ו"השפויים") ל"בינם" ("החולים" ו"הלא־שפויים") – אבחנה המובילה לאובדן המעמד החברתי "שלהם", כי הם כבר לא חלק מ"איתנו".
• יצירת אפליה חברתית מסוגים שונים נגד הסובלים מהפרעה או מחלה.
חשוב לציין שלא כל תיוג מוביל לסטיגמה. תיוג בפני עצמו עשוי להיות לעזר רב. ברפואה, "אבחנה רפואית" היא למעשה סוג של "תגית". והתיוג או האבחנה לכשעצמם יכולים לשאת איתם מסר חיובי: להפרעה או למחלה שממנה סובלים יש שם ויש גם מקור רפואי - ולכן יש לה גם טיפול רפואי.
לפי הסטטיסטיקה הרפואית, 20 אחוזים מהאוכלוסיה הבוגרת סובל מהפרעות חרדה ברמה זו או אחרת (קראו כאן מה זה התקף חרדה, מה מרגישים - ומה ההבדל בינו לבין הפרעת חרדה), אבל יש גם הרבה מצבים אחרים שגובלים בהפרעות חרדה ומתכתבים איתן, ששעלולים לחרבש לך יופי את חיים גם כן. כולם נכנסים תחת המטריה הכוללת של הפרעות נפשיות וקשיי הסתגלות: אכילה מוגזמת, הרעבה עצמית (אנורקסיה), חוסר שקט, דיכאון שאינו חולף, מחשבות חוזרות שמטרידות או שהן לכאורה חסרות־הגיון (אבל אי־אפשר להשתחרר מהן), פחדים למיניהם (ממוות, מטיסות, מקשר), חזרה מודעת וטקסית על פעולות שהן חסרות־תכלית לכאורה (כמו לבדוק עשר פעמים אם סגרנו את הגז...) - והרשימה עוד ארוכה.
ולא, זה לא אומר שאת "פסיכית", וזה לא אומר שאתה "משוגע" - אבל זה כן אומר ששווה לבדוק אם איכות החיים שלכם לא נפגעת באופן משמעותי. והחיים - החיים קצרים מדי מכדי לבזבז אותם ולסבול.
לא?
ההיסטוריה של העשורים האחרונים מלמדת אותנו כיצד ניתן לשנות סטיגמות חברתיות. סרטן השד הוא דוגמה מופלאה להתפתחות ולשינוי בתפיסה המציאות. שנים רבות הסתובבו נשים שלקו בסרטן השד בתחושת בושה והסתרה נוראית. ואילו כיום, הנשים שהבריאו מהמחלה, ואלה הנאבקות בה, מדברות בגלוי על מצבן וזוכות לתמיכה חברתית מקיר לקיר.
למה הפרעות ומחלות נפשיות וקשיי הסתגלות עדיין מעוררים סטיגמה?
שאלה טובה. אף אחד לא יעלה בדעתו לצחוק על אשה החולה בסרטן השד, אבל זה לא ממש ככה כשמגיעים לתחום ההפרעות הנפשיות מחלות הנפש וקשיי ההסתגלות. גם בחברה שלנו עושה רושם שעדיין "מותר" לעשות צחוק מ"משוגעים", להירתע מהם ולפחד מהם.
למה?
אחת הסיבות לכך היא ההבחנה בין "מחלה נפשית" לבין "מחלה גופנית". בעבור חלק מהאנשים, המילים "מחלה נפשית" משמען שלא מדובר ב"מחלה אמיתית" או ב"מצב רפואי לגיטימי", אלא במשהו שאת, או אתה, בוחרים להביא על עצמכם.
מכאן גם נובעים המשפטים המוכרים כל־כך לכל מי שסבלו או סובלים מהפרעות או מחלות נפשיות ומקשיי הסתגלות: "זה הכל בראש שלך"; "אם רק תתפסי את עצמך בידיים", "אם רק תפסיק להתעצל" – הכל יהיה בסדר. כל מה שצריך זה "להתגבר". ואם הסביבה משדרת את זה, את או אתה עשויים להאמין בזה בעצמכם...
המשך הכתבה לאחר ההפניות...
במציאות, להפרעות ולמחלות נפשיות ולקשיי הסתגלות סיבות רבות ומורכבות, כמו לכל מחלה. לעתים קרובות מדובר בתערובת של גורמים תורשתיים, גורמים ביולוגיים וחוויות שונות מאירועים שעברת בחייך – וחלק ניכר מאוד מכל אלה אינם בשליטתך.
מחקרים מהשנים האחרונות מראים על שינויים פיזיים במוח הקשורים, לדעת החוקרים, בהפרעות ומחלות נפשיות. מחקרים אחרים מצביעים על כך שהפרעות ומחלות נפשיות מסוימות עוברות בתורשה.
חלק אחר ומטריד של הסטיגמה כנגד הסובלים מהפרעות נפשיות, ממחלות נפשיות ומקשיי הסתגלות נולד מהחשש מפני "האלימות של חולי הנפש". פעמים רבות הדימוי הזה מוחרף כתוצאה מהנצחתו בסרטים, בטלוויזיה ובכלי התקשורת. המציאות, לעומת זאת, מראה כי אין שום קשר בין הפרעות ומחלות נפשיות או קשיי הסתגלות לבין אלימות או פשע. סטטיסטית – "אנשים בריאים" אלימים יותר מאלה הסובלים מהפרעות נפשיות, ממחלות נפשיות ומקשיי הסתגלות.
ההשפעות השליליות של הסטיגמה
בעבור מי שסובלים בחיי היומיום, התוצאות של הסטיגמה החברתית עלולות להיות הרסניות – לפעמים אף יותר מההפרעה, מהמחלה או מהקשיים. וזה חבל. חבל מאוד. כמה מההשפעות השליליות השכיחות מתבטאות כך:
• ניסיון להעמיד פנים כאילו הכל בסדר; כאילו לא סובלים.
• הימנעות מפנייה לסיוע וטיפול (אפילו אם הוא זמין).
• דחייה מצד חברים ובני משפחה.
• בעיות בעבודה או בקריירה.
• קושי במציאות דיור.
• תקיפות גופניות והטרדה.
לא חבל?
מה אפשר לעשות נגד הסטיגמות?
קודם כל, את או אתה יכולים להחליט למי אתם מספרים – ולמי לא.
ואת או אתה גם יכולים להחליט מה לספר וכמה לספר.
יכול להיות שיהיה לכם לא נוח לספר לאיש מלבד למטפל או למטפלת שלכם – וזה בסדר.
מהצד האחר, אם יש לכם בחייכם אנשים שעל ידידותם וחברותם אפשר לסמוך – תוכלו למצוא אצלם הרבה תמיכה, קבלה וחום, שאין להם תחליף.
דברים ששווה לעשות אם את או אתה סובלים מהפרעה נפשית או ממחלה נפשית:
• לקבל טיפול הולם:
אל תתנו לפחד או לסטיגמה למנוע מכם את האמצעים שיעזרו לכם להחזיר לחיים את הצבע. אנשים רבים מתארים את האבחנה הרפואית כהקלה. "סוף סוף אני יודע מה יש לי" ו"עכשיו אני מבינה שמדובר במשהו אמיתי, לא בהמצאה, ואני לא לבד. ויש לזה אפילו שם", הם משפטים טיפוסיים.
• להקיף את עצמך באנשים תומכים:
חשוב להיות בקשר עם חברים תומכים ובני משפחה מבינים. הבדידות עלולה להקשות עליך מאוד.
• להיות ברורים עם החברים ובני המשפחה:
הרבה אנשים שרוצים לעזור ולסייע לא בדיוק יודעים איך את או אתה מצפים מהם לסייע. אפשר לעזור להם בכך שתהיו ברורים בציפיות שלכם מהם. עזרו להם לעזור לכם.
• להימנע מלהפוך את עצמך ל"מחלה":
את ואתה לא "מחלה". אתם בני אדם. אל תגידו "אני מדוכא" או "אני חרדתית". אמרו: "אני אדם הסובל מדיכאון" או "אני אשה הסובלת מהפרעת חרדה".
"אחד מתוך ארבעה"
כולנו רוצים לחשוב שאנחנו בני־אדם רציונליים, מחושבים ותרבותיים, אבל התפיסה הזו, מבחינה היסטורית, היא עניין חדש יחסית.
במשך אלפי שנים האמינו בני האדם בבלתי־רציונלי, ברוחות, בשדים ובכוחות האור והאופל. רק במהלך 300 השנה האחרונות הגיעו המדע והרפואה המודרניים, אט־אט, במסע ארוך ומייגע אל הנקודה שבה אנו רואים במי שלוקים בהפרעה נפשית או במחלה נפשית "חולים" ולא "אחוזי דיבוק". אבל מה שמבינים החוקרים, והרופאים, לא תמיד מובן על־ידי "האנשים ברחוב".
וכאשר איננו מבינים משהו, אנו נוטים להימנע ממנו, לצחוק עליו או לתקוף אותו. אף אחת מתגובות אלה אינה מסייעת לאנשים הסובלים מבעיות נפשיות. הסטיגמה האופפת את ההפרעות הנפשיות, המחלות הנפשיות וקשיי ההסתגלות גרועה יותר מההפרעה או המחלה עצמה.
כחברה, התקדמנו מאוד בהפחתת דעות־קדומות וסטיגמות רבות. הסטטיסטיקה המדעית מעלה שאחד מכל ארבעה בינינו ילקו במהלך חייהם בהפרעה נפשית או במחלה נפשית. כן כן – אחד מכל ארבעה.
זה יכול להיות חבר שלך.
זו יכולה להיות אמא שלך.
זו יכולה להיות אחותך.
זה יכול להיות אתה.
זו יכולה להיות את.
הגיע הזמן לשבור את הסטיגמה נגד הסובלים מהפרעות נפשיות וממחלות נפשיות. לא?.
• לחץ/י כאן לשאלון האינטראקטיבי אבחון דיכאון.
שימושון: איך נעזרים בסיוע נפשי ובטיפול פסיכולוגי בכללית?
הכללית מפעילה מספר גדול של יחידות ומרפאות לבריאות הנפש בכל הארץ, שבהן מוענקים סיוע ועזרה, ללא תשלום, בכל מצב שבו סיוע כזה נדרש.
איך פונים?
הפנייה נעשית ישירות למרפאות לבריאות הנפש (בהמשך הפסקה, הפנייה לכתובות וטלפונים), או באמצעות הפניה מרופא או רופאת המשפחה. לאחר הפנייה למרפאת בריאות הנפש מבוצע ראיון אבחון (Intake), שבסיומו, על-פי המלצת הצוות, נקבע מסלול הטיפול.
• לחץ/י כאן לאיתור המרכז לבריאות הנפש הקרוב למקום מגוריך
• לחץ/י כאן לאיתור מספר הטלפון של רופא או רופאת המשפחה שלך
• לחץ/י כאן להזמנת תור לרופא או רופאת המשפחה
מה עם "טיפול פרטי"? יש?
יש גם טיפול "פרטי" למעוניינים בכך.
לקוחות של כללית מושלם ושל כללית פלטינום זכאים לשירותי פסיכולוג או פסיכולוגית בעלות מופחתת מאוד. הטיפול – אישי, זוגי או משפחתי - נעשה באמצעות פסיכולוג או פסיכולוגית עצמאיים, העובדים בהסכם עם הכללית.
רשימה של פסיכולוגים אלה ניתן לקבל במוקד הטלפוני של כללית מושלם. פשוט מחייגים 2700*. במסגרת ההטבה מוענקות 30 פגישות שנתיות עם פסיכולוג או פסיכולוגית (ובסך הכל 60 פגישות בתקופת החברות ב"מושלם") בעלות של 160 שקלים לטיפול אחד (או בתשלום של 190 שקלים לטיפול זוגי או משפחתי אחד).
אנשי הצוות של פורום החרדות שלנו יכולים לכוון אותך גם למסגרות נוספות, חלקן בשיתוף המרכזים לבריאות הנפש בכללית, שמתאימים לגילאים שונים ולמצבים שונים. במסגרות כאלה ניתן, במקרים שונים, לקבל סיוע ללא תשלום. התייעצו איתם.
מה עם טיפול מיידי בשעת מצוקה?
מוקד האחיות של הכללית:
הכוונה, ייעוץ וסיוע במצבי מצוקה רפואית.
פשוט חייג/י 2700*, מכל טלפון.
חדר המיון של המרכז לבריאות הנפש "שלוותה", מקבוצת כללית, הוד-השרון:
הכוונה, ייעוץ וסיוע במצבים קשים של מצוקה נפשית.
טלפון: 09-7478553.
טלפון נוסף: 09-7478554.
חדר המיון של המרכז לבריאות הנפש "גהה", מקבוצת כללית, בפתח-תקווה:
הכוונה, ייעוץ וסיוע במצבים קשים של מצוקה נפשית. טלפון: 03-9258298.
קו החירום של ער"ן (עזרה ראשונה נפשית): טלפון 1201 (בכל הארץ).
בתי החולים של הכללית: כל הכתובות והטלפונים (לחץ/י על הקישור).
בכל בית חולים פועל חדר-מיון לטיפול בפניות דחופות ובמקרי טראומה.
בחזרה למעלה
הכתבה מבוססת על חומרים שפורסמו מטעם:
1. הקולג' המלכותי הבריטי לפסיכיאטריה / פרויקט "Changing Minds".
2. British Medical Journal: חומרי הדרכה לרופאים ולצוותים רפואיים.
3. British Medical Journal: חומרי הדרכה לרופאים ולצוותים רפואיים.
4. מרפאת מאיו האמריקנית (Mayo Clinic).
ליאור וולף הוא מנהל אתר הכללית והיה בעבר עורכו ומקימו של "20 פלוס", המגזין האינטרנטי של אתר הכללית