כל מה שרצית לדעת
על איך (לא) לעשות
דיאטה ולא היה לך
את מי לשאול

 

דיאטה דלת־שומן: מבוססת על הקווים המנחים של ארגון הלב האמריקני. הצריכה הקלורית בדיאטה זו היתה 1500 קלוריות ביום לנשים ו-1800 קלוריות ביום לגברים, כאשר 30% מהקלוריות מקורן בשומן ו-10% מהקלוריות מקורן בשומן רווי. צריכת הכולסטרול הוגבלה לעד 300 מיליגרם ביום. המשתתפים הונחו לאכול דגנים, ירקות, פירות וקטניות, ולהגביל את צריכת השומן, הממתקים והחטיפים רווי־השומן.

דיאטה ים־תיכונית: הצריכה הקלורית בדיאטה זו היתה 1500 קלוריות ביום לנשים ו- 1800 קלוריות ביום לגברים, כאשר עד 35% מהקלוריות מקורן בשומן, שרובו שמן זית או אגוזים. דיאטה זו עשירה בירקות ודלה בבשר בקר, ואת החלבון מספקים בעיקר עוף ודגים.

דיאטה דלת־פחמימות: מבוססת על דיאטת אטקינס (לחץ/י כאן כדי לקרוא עוד על שיטת אטקינס ב"וויקיפדיה"). הצריכה הקלורית בדיאטה זו לא הוגבלה. המשתתפים בדיאטה זו התבקשו לאכול 20 גרם פחמימות ביום במהלך שני חודשי הניסוי הראשונים, ובמשך הזמן נוספו פחמימות לתפריט, בהדרגה, עד לכמות של 120 גרם ביום. הנבדקים התבקשו לבחור במקורות צמחיים של שומן וחלבון ולהימנע משומן טרנס.

והדיאטה המנצחת היא...

• שיעור ההתמדה במחקר היה גבוה: 95.4% מהמשתתפים עדיין שמרו על משטר התזונה שלהם לאחר שנה ו- 84.6% עדיין שמרו עליו לאחר שנתיים, ככל הנראה כתוצאה מכך שהמחקר נערך במקום העבודה ומזון המותאם לסוג הדיאטה סופק למשתתפי המחקר בשעות שבהן נמצאו בעבודה.

• כל הקבוצות דמו זו לזו מבחינת כמות הקלוריות שנצרכו ומבחינת ההפחתה הקלורית מתחילת המחקר. על אף שהמסלול דל־הפחמימות (בניגוד למסלול דל־השומן ולמסלול הים־תיכוני) לא הוגבל בקלוריות אלא בהרכב האוכל, בפועל התברר שמשתתפי המחקר משלוש הקבוצות צרכו פחות או יותר את אותה כמות קלוריות.

• המשתתפים בקבוצת הדיאטה דלת־פחמימות צרכו באופן משמעותי פחות פחמימות, יותר חלבון, שומן, שומן רווי וכולסטרול בהשוואה לקבוצות האחרות.

• בקרב המשתתפים בקבוצת הדיאטה הים־תיכונית נמצא היחס הגבוה ביותר של שומן חד בלתי רווי לשומן רווי לעומת שאר הקבוצות, והמשתתפים צרכו יותר סיבים תזונתיים בהשוואה לדיאטה דלת־פחמימות.

• המשתתפים בקבוצת הדיאטה דלת־שומן צרכו פחות שומן רווי לעומת הדיאטה דלת־פחמימות.

• הירידה המרבית במשקל נרשמה בששת החודשים הראשונים של המחקר, ולאחר מכן החל שלב השמירה על המשקל.

• הירידה המרבית במשקל היתה גדולה יותר בדיאטה דלת־הפחמימות ובדיאטה הים־תיכונית.

• סך כל הירידה במשקל לאחר שנתיים התבטאה ב-2.9 קילוגרם בממוצע בקבוצת הדיאטה דלת־השומן, ב-4.4 קילוגרם בדיאטה הים־תיכונית וב-4.7 קילוגרם בדיאטה דלת־פחמימות.

המשך הכתבה לאחר ההפניות...

שיפור במדדים הבריאותיים

רמות ה-HDL ("הכולסטרול הטוב") עלו בכל הקבוצות כאשר העלייה הגדולה ביותר (20%) נצפתה בקבוצת הדיאטה הדלה בפחמימות ("אטקינס"). בקבוצה זו חלה הירידה המשמעותית ביותר ברמות הטריגליצרידים בדם (ירידה של 14%).

רמות ה-LDL ("הכולסטרול הרע") כולסטרול לא השתנו באופן משמעותי, הן בתוך הקבוצות והן ביניהן.

בין 36 מהמשתתפים שהיו חולים בסוכרת נצפתה ירידה ברמות הגלוקוז בדם בצום רק בקרב אלה שנכללו בקבוצת הדיאטה הים־תיכונית. בקרב משתתפים אלה עלתה באופן משמעותי הרגישות לאינסולין. בכל החולים בכל הקבוצות היתה ירידה בהמוגלובין המסוכר (HbA1c, המדד המקובל לאיזון הסוכרת), אולם ירידה זו היתה משמעותית רק בקבוצת הדיאטה הדלה בפחמימות ("אטקינס").

לא נמצאו שינויים ברמות הגלוקוז בדם בקרב המשתתפים שאינם חולים בסוכרת. לעומת זאת, רמות האינסולין ירדו בצורה משמעותית בכל המשתתפים בכל קבוצות הדיאטה, ללא הבדלים בין הקבוצות.

מתוצאות המחקר מסיקים החוקרים כי דיאטה דלת־פחמימות ("אטקינס") ודיאטה ים־תיכונית הן חלופות יעילות לדיאטה דלת־שומן.

ההשפעה הטובה יותר של הדיאטה דלת־הפחמימות ("אטקינס") על רמות השומנים בדם ושל הדיאטה הים־תיכונית על האיזון הגליקמי מאפשרת להתאים את הדיאטה, אישית, לכל אחת ואחד. לא עוד דיאטה אחת שמומלצת לכולם, אלא "דיאטה מותאמת אישית" על־פי המצב הרפואי ועל־פי ההעדפות של כל אחת ואחד.

"בהרזיה אין טעם בפרויקטים קצרי־טווח"
לדברי החוקרת שי, "הוכח שיש יתרונות בריאותיים דווקא לדיאטה הים־תיכונית ולדיאטה דלת־הפחמימות על־פני דיאטה דלת־השומן, המקובלת כיום בעולם המדעי. [עוד עולה מהמחקר כי] אין 'אסטרטגיית דיאטה' אחת שמתאימה לכולם. אנו מבינים היום יותר כי פחמימות לא אמורות, ככל הנראה, למלא את הצלחת.

"מעבר לזאת, החדשות הרעות הן כי הגוף מגיע לשיא מיצוי תהליך ההפחתה במשקל בשישה החודשים הראשונים של הדיאטה ומשם מתחילה המלחמה הגדולה על שימור ההצלחה בעזרת תזונה ופעילות גופנית. המסקנה: אין טעם בפרויקטים קצרי־טווח בתחום ההרזייה".

חדשות טובות נוספות שעולות מהמחקר: על אף שמרבית המשתתפים הגיעו לשיא ההפחתה במשקל בששת החודשים הראשונים ובשלב השני היו במצב של עלייה קלה או שימור ההצלחה, מדדי בריאות שונים המשיכו להשתפר לכל אורך השנתיים שבהן בוצע המחקר.

ממצאים אילו מעודדים מאוד, שכן משמעותם היא שהמעבר לכל סגנון תזונה בריא (כל הדיאטות היו עתירות בירקות ונטולות שומן טראנס) מלווה בשיפור מתמשך במדדים הבריאותיים, גם אם ההפחתה במשקל היא מתונה.

ענת אשכול-רביד ודפנה קיסרי הן דיאטניות קליניות במרכז שניידר לרפואת ילדים בפתח־תקווה, מקבוצת כללית