הנשמה והחייאה הן שתי טכניקות מצילות חיים במקרי חירום. אין מילים פחות דרמטיות היכולות לתאר ההליכים האלה, שאותם אנו רואים בדרך כלל רק בסרטים. ניתן לעבור קורסים בהחייאה במסגרות שונות, ומומלץ (בחום) לעשות זאת. המידע המובא כאן נועד להציג את יסודות ההנשמה וההחייאה, אך הוא אינו מחליף הדרכה מסודרת בהנשמה ובהחייאה.
במידת האפשר, ביצוע הנשמה והחייאה צריך להתבצע רק על-ידי מי שעברו קורס החייאה. הטכניקות המתוארות כאן מתאימות להנשמה והחייאה של אדם בוגר בלבד.
הצעד הראשון הוא לראות אם האדם הפגוע נמצא בהכרה.
איך בודקים אם הוא בהכרה?
ממש כמו שמנסים להעיר מישהו שישן טוב במיטה: קרא לו, גע בו בעדינות, נער אותו בעדינות. נסה לעורר אותו להגיב. אם הוא לא מגיב, הוא כנראה מחוסר הכרה.
לכל אדם מחוסר הכרה יש להתייחס כאילו הוא אינו נושם, כאילו אין לו דופק לב וכאילו דרכי האוויר שלו חסומות - עד שלא הוכח ההיפך.
שלושת המרכיבים החיוניים בהצלת חיים הם:
1. פתיחת דרכי הנשימה.
2. הנשמה.
3. החזרת הדופק (אם הלב מפסיק לפעום).
1. צעד ראשון: פתיחת דרכי הנשימה.
בכל אדם מחוסר הכרה יש לדאוג לפתיחת דרכי האוויר.
למה, ואיך עושים את זה?
כאשר מאבדים את ההכרה, שרירי הלשון מתרופפים, והלשון יכולה "ליפול" אחורה ולחסום את מעבר האוויר לריאות. לעתים אנשים מאבדים את ההכרה כתוצאה מחפץ שנתקע בוושט או בקנה הנשימה. לכן חשוב לפתוח את דרכי האוויר של כל אדם פגוע.
חשוב! אם אין חשד לפגיעה בחוט השדרה, עושים זאת כך:
הנח את כף היד על מצח האדם הפגוע ודחוף אותו בעדינות מטה, כאשר בו זמנית אתה מרים ביד האחרת, ובעדינות, את הסנטר שלו. הרם את ראשו של הנפגע עד ששיניו כמעט "נפגשות", אך הפה נשאר פתוח. בנקודה זו יש לבדוק שוב אם האדם הפגוע נושם.
חשוב! אם יש חשד לפגיעה בחוט השדרה עושים זאת כך:
תופסים את עצמות הלסת של האדם הפגוע, ומושכים את הלסת בעדינות קדימה. כך פותחים את דרכי האוויר בלי להזיז את הראש והצוואר. בנקודה זו יש לבדוק שוב אם האדם הפגוע נושם.
חשוב! אם האדם הפגוע נחנק מחפץ כלשהו:
במקרה כזה תבחין שבית החזה שלו עולה ויורד, אך לא תרגיש אוויר יוצא מהפה ומהאף. במקרה כזה ניתן לנסות ולהוציא באמצעות האצבעות את החפץ החוסם את דרכי האוויר. בנקודה זו יש לבדוק שוב אם האדם הפגוע נושם.
2. צעד שני: הנשמה.
לכל אדם מחוסר הכרה יש לדאוג להנשמה מספקת.
למה?
כאשר פוסקת הנשימה, חמצן אינו מגיע למוח וזמן קצר אחר-כך האדם הפגוע מת. נזק בלתי הפיך למוח יכול להיגרם כבר חמש דקות לאחר שמפסיק להגיע אליו חמצן באמצעות זרם הדם. מוות הוא לפעמים עניין של ארבע עד שש דקות ללא נשימה.
הדרך המהירה ביותר להכניס חמצן לריאות של מישהו שנפגע היא באמצעות הנשמה מפה לפה (שהטכניקה לביצועה מוסברת בהמשך). את ההנשמה מפה לפה יש לבצע עד שהנשימה העצמית של האדם הפגוע מתחדשת, או עד להגעתה של עזרה רפואית מקצועית – חובש, רופא, או צוות אמבולנס.
3. צעד שלישי: החזרת הדופק.
בכל אדם מחוסר הכרה יש לדאוג להחזרת הדופק וזרימת הדם התקינה.
איך עושים את זה?
אם לבו של האדם הפגוע לא פועם, יש לבצע בו החייאה. החייאה היא הנשמה מפה לפה המשולבת בעיסוי לב (הטכניקה מוסברת בהמשך). עיסוי לב בשילוב הנשמה מפה לפה מסייעים בקיום זרימת דם לריאות, למוח, לעורקי הלב ולאברים חיוניים אחרים. את ההחייאה יש לבצע עד שהנשימה והדופק של האדם הפגוע מתחדשים, או עד להגעתה של עזרה רפואית מקצועית – חובש, רופא, או צוות אמבולנס.
סדר הפעולות במצב חירום:
1. יש להזעיק עזרה רפואית מקצועית.
2. יש לוודא אם הנפגע נושם.
3. אם הוא אינו נושם, או אם אין לו דופק, יש להתחיל בהנשמה מפה לפה או בהחייאה.
איך רואים אם הנפגע נושם?
מנסים לראות אם יש תזוזה של בית החזה, או שמקרבים את האוזן לאף ולפה של הנפגע ומנסים לשמוע קולות נשימה, או שמנסים לחוש את הבל הנשימה על הלחי (שלך) או על כף היד (שלך).
אם הנפגע נושם בכוחות עצמו:
גולל אותו בעדינות לשכיבה על הצד. תנוחה זו קרויה תנוחת התאוששות.
אם הנפגע אינו נושם:
התחל מייד בהנשמה מפה לפה.
איך עושים את זה?
נקה את הפה של הנפגע במהירות מכל גוף זר בעזרת האצבעות. חשוב לשחרר ביגוד לוחץ מהנפגע, כדי לשחרר את בית החזה.
הנח יד אחת על המצח של האדם שנפגע, סגור בשתי אצבעות את הנחיריים שלו. שאף שאיפה עמוקה, הצמד את פיך לפי הנפגע ונשוף פנימה שתי נשיפות איטיות. הסתכל הצידה ובדוק אם החזה של הנפגע מתרומם. תן לבית החזה של האדם הפגוע להתרוקן בין נשיפה לנשיפה.
איזה סיבוך יכול לקרות כאן?
הסיבוך הנפוץ ביותר במקרה כזה הוא שהאדם הפגוע יקיא. במקרה כזה, סובב את ראשו של האדם הפגוע אל הצד והוצא את הקיא מפיו באצבעותיך.
כעת בדוק: האם יש דופק?
איך עושים את זה?
הנח שתיים או שלוש אצבעות על הגרוגרת של האדם הפגוע, ואז החלק אותן אל השקע שבין הגרוגרת לשריר. אם יש דופק, רוב הסיכויים שתחוש אותו.
יש דופק. מה לעשות אז?
המשך בהנשמה מפה לפה בקצב של 12 הנשמות לדקה (הנשמה כל 5 שניות), עד שהאדם הפגוע חוזר לנשום בכוחות עצמו.
אם הנפגע נושם כעת בכוחות עצמו:
גולל אותו בעדינות לשכיבה על הצד. תנוחה זו קרויה תנוחת התאוששות.
אם אין דופק:
התחל מייד בהחייאה.
מהי החייאה?
אם הלב מפסיק לפעום, אפשר להחזירו לפעימה מסודרת בדרך של החייאת לב-ריאה
(Cardio-Pulmonary Resuscitation, או בראשי התיבות - CPR). החייאת לב-ריאה כוללת הפעלת לחצים קצובים על החזה (עיסוי הלב) בליווי הנשמה מפה לפה. לפני שמתחילים לבצע החייאת לב-ריאה, יש לוודא אם אפשר לחוש דופק בעורקי הצוואר, או בעורק הפנימי של המרפק. אם האדם נושם, לבו פועם בוודאות, גם אם אין מצליחים למשש דופק.
איך מבצעים החייאה?
1. כרע לצדו של האדם הפגוע. בעזרת אצבעותיך, מצא את השקע שבו נפגשות הצלעות במרכז החזה (סנטימטרים אחדים מקצה עצם החזה התחתונה). הנח על האיזור הזה את כרית כף (מדובר על איזור השליש התחתון של עצם החזה) ומעליה הנח את תחתית כף היד השנייה. מקם את כתפיך מעל בית החזה של הנפגע.
כעת אתה הולך לתפקד כ"לבו" של האדם חסר הדופק ותסייע להזרים דם מועשר בחמצן מריאותיו ולבו לאברי הגוף שלו.
2. החל בעיסוי הלב. השתמש במשקל גופך ודחוף את ידיך כלפי מטה בכוח ובתנועה חלקה, לעומק של בין שלושה לחמישה סנטימטרים בלי לכופף את המרפקים שלך. עצור בתנוחה זו לכחצי שנייה. לאחר מכן שחרר את הלחץ לכחצי שנייה בלי להזיז את הידיים ממקומן - ותן לבית החזה של האדם הפגוע להתרומם בחזרה.
3. בצע 15 עיסויים כאלה.
4. לאחר כל 15 עיסויים (לחיצות כלפי מטה, ושחרור), בצע שתי הנשמות מפה לפה.
5. לאחר ארבעה מחזורים (60 לחיצות, 8 הנשמות מפה לפה) - בדוק: האם יש דופק.
אם יש דופק, אבל האדם הפגוע לא נושם:
המשך בהנשמה מפה לפה בקצב של 12 הנשמות לדקה (הנשמה כל 5 שניות), עד שהאדם הפגוע חוזר לנשום בכוחות עצמו.
אם הנפגע נושם כעת בכוחות עצמו:
גולל אותו בעדינות לשכיבה על הצד. תנוחה זו קרויה תנוחת התאוששות.
אם אין דופק
המשך בהחייאה עד להגעה של צוות רפואי.
מה אתה עושה כאן בעצם?
למעשה, כאשר אתה מעסה בדרך זו את לבו של האדם חסר הדופק, אתה למעשה "לוחץ" את לבו בין עצם החזה שלו לבין עצמות השדרה. כך אתה יוצר לחץ חיובי בחזה, הגורם לדם מועשר בחמצן לזרום מהלב דרך אבי העורקים ובאמצעות העורקים אל המוח ואל האברים החיוניים האחרים. בכך אתה מאפשר לחמצן להגיע לתאי הגוף מה שמבטיח את המשך תהליכי החיים ומסייע במניעת נזק למוח ולגוף. כאשר אתה מרפה מהלחץ, הלחץ שהפעלת על הלב פוסק, והדם יכול לזרום בחזרה אל הלב והריאות דרך הוורידים.
ד"ר דניאל בן-דב הוא מנהל מחלקת הטראומה במרכז הרפואי "כרמל", מקבוצת שירותי בריאות כללית
המידע והתכנים המובאים כאן אינם מהווים
חוות-דעת רפואית או תחליף להתייעצות עם רופא. כל החומר הרפואי המופיע באתר הוא בבחינת מידע כללי בלבד. אין לראות בו בדרך כלשהי ייעוץ רפואי אישי, או המלצה לטיפול רפואי אישי, או תחליף לטיפול רפואי אישי. לשם קבלת טיפול רפואי יש לפנות לרופא או לאיש צוות רפואי מוסמך.